הייתי מוותרת בשמחה על כל הבחילות, ההקאות והעייפות.

זהו, עבר השלב שאסור לספר, ועכשיו כבר מותר להגיד בקול רם: אני בהריון. כל השליש הראשון בהריון כשאת מקיאה, את בבחילות איומות, את עייפה, במובן מסוים את יודעת שזהו, זה הגיע, את אמא. האמת שהייתי מוותרת בשמחה על כל הבחילות, ההקאות, הסחרחורות והעייפות, אבל לא הייתי מוותרת על ההרגשה המדהימה הזו שאת אקווריום, יש בך משהו שזורם כזה ואת מגדלת בתוכך ילד.

 

 

אני לא מתגעגעת לכלום בחיים שלפני.

לכל דבר יש את הזמן שלו, תמיד אפשר למשוך את זה עוד ואני הרי משכתי את זה עד גיל 34. בסופו של דבר זה מגניב השינוי הזה. אם חשבתי במקרה שאני אפתיע את עצמי בהריון אז טעיתי. שום דבר לא השתנה. אני עדיין מפונקת, מתלוננת, קרציה, רק הרבה יותר.

 

 

מפונקת, מתלוננת, קרציה? לנו את נראית סוכריה כמו תמיד.

בוסקילה באירוע העולם הדיגיטלי של פמפרס

 

אני הכי מפחדת מלהיות guilt mother 

אני לא רוצה להיות כל הזמן מלאה ברגשות אשם וחרדות. אני די סוג של דאגנית ואני רואה את זה עם האחייינים שלי. בשאיפה שלי הייתי רוצה לתת לו לפרוח, ואני הייתי מאוד רוצה לעמוד בזה, רק הזמן יגיד אם אצליח. 

 

 

אין לי מושג איזו אמא אהיה ואיזה ילד יצא לי.

הייתי מאוד רוצה להניק, אבל אני לא יודעת אם אני אהיה מהאמהות האלו שהתינוק שלהן 24 שעות איתן. יש לי חברות שלא מרגישות את הילד בכלל ויש כאלה שכל הזמן שומעות בכי, לא יודעת איך אני ארגיש ואיך הוא יהיה. מחכה כבר לגלות. 

 

איך אני מחכה לעבור כבר את הלידה.

אני הכי מחכה בראש ובראשונה לעבור את הלידה, אומרים ששוכחים את כל הדברים הרעים, אני לא יודעת אם אני אשכח את הטראומה כל כך מהר. מתן בן זוגי אמר לי שישר נעשה עוד ילד, אמרתי לו מה אתה אומר? חמודי, תכנס אתה להריון! 

 

 

* מאיה בוסקילה השתתפה באירוע העולם הדיגיטלי של פמפרס