במוזיאון האמנות הלאומי של אוקראינה מוצגת בימים אלו תערוכה הנקראת "היפהפייה הנרדמת", המנסה לשחזר את האגדה הידועה על הנסיכה שנגזר עליה לישון מאה שנה, והתעוררה לאחר שנסיך יפה תואר נשק לה על שפתיה. כמובן שהשניים נישאו וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.

 

עוד ב Onlife:

 

מדובר במיצג של האמן האוקראיני טאראס פולטייקו, במהלכו שוכבות נשים לבושות לבן על מיטה מוגבהת ועוצמות את עיניהן, כשכל אחת מהן נשארת על המיטה במשך שעתיים.

 

המבקרים מגיעים, סוקרים את האישה השוכבת, ואם מישהו מהם מגיע למסקנה שהוא מעוניין להתחתן עם האישה השרועה על המיטה –  הוא מנשק אותה. אם האישה מעוניינת גם היא להתחתן עם המנשק, הוא פוקחת את עיניה.

 

 

 

ולא מדובר בסתם הצהרה כללית על מחויבות – כל אחד מהמבקרים חותם על חוזה המחייב אותו לשאת את האישה אותה נישק. הנשים המשתתפות חתומות גם הן על חוזה המחייב אותן להתחתן עם הגבר שנשיקתו גרמה להן לפקוח את העיניים. מזל טוב, חתונה.

 

ככה זה נראה:

 

למי יש זמן להשתתף בריאליטי בשביל למצוא אהבה?

מבקרת אמנות אני לא, אבל זה לא נראה לי יצירתי או אמנותי במיוחד, ובטח שלא חדשני. מקסימום כמו השלב הבא בדייטינג. בואו נגיע ישר לעסק, כי אחרי הכל, לכל הרווקים והרווקות בעולם יש מטרה אחת בחיים (חתונה, כמובן. לא אהבה, חתונה), ואין להם זמן לבזבז.

 

ברור שהפרטים הטכניים הם רק פרטים טכניים, ואני מניחה שאיש לא יכריח אף אחד ואחת מהמשתתפים באמת להתחתן, רק כדי שיוכלו להתגרש ביום שלמחרת. אבל לא זו הנקודה. העניין הוא שמתישהו עשינו סיבוב פרסה וחזרנו אחורה לימים בהם בני אדם לא באמת צריכים להכיר אחד את השני כדי להחליט שהם מעוניינים לקשור את חייהם יחד. עברנו

מנישואים מאורגנים בשידוכים לתהליך ארוך של היכרות ובנייה של מערכת היחסים, ובשנים האחרונות באמת שאין לנו כוח וזמן יותר לכל הבלגן הזה. בואו נקצר את התהליך, עוד ועוד, זאת סתם טירחה. אחרי הכל, להשתתף במשך חודש בתכנית ריאליטי נראה כמו מאמץ גדול מדי בשביל למצוא מישהו לחלוק איתו את החיים.

 

אני אמנם חשה בוז קל כלפי המשתתפים והמשתתפות בפרויקט, אבל יותר מהכל אני באמת מרחמת עליהם. לא הייתי רוצה להתחלף עם האישה היפה שהרגישה את הרטט הנעים שנשיקה טובה יכולה לעורר, פקחה את עיניה כדי לפגוש את בעלה המיועד וגילתה גבר שלא מושך אותה בשום צורה שהיא. לא הייתי רוצה להתחלף עם הגבר שנישק אישה יפהפייה וגילה במהלך ההכנות לחתונה שבעצם מדובר באישה הכי מעצבנת שפגש בחייו.

 

רק חסר שהגברים יצטרכו להראות את מצב החשבון

אם יש משהו שהמיצג הזה אכן מציג, זו תמונת מצב עגומה של התפיסות שלנו לגבי גברים, נשים וזוגיות, תפיסות שכנראה לא השתנו הרבה בשנים הארוכות שחלפו מאז נכתבה האגדה המקורית: נשים הן חפצים דוממים המוצגים לראווה, גברים מסתובבים ועושים Window Shopping בקניון הגדול של החיים, ובסופו של דבר קונים את הפריט היפה ביותר. יופי זה כל מה שנדרש מאישה, כדי למצוא אהבה.

 

נשים, לעומתם, לא זקוקות למראה עיניים. לא, זה סתם שטחי. נשים צריכות להרגיש. והן לא זקוקות ליותר מנשיקה אחת מזר כדי לדעת שהוא-הוא הגבר של חלומותיהן. כי ככה הן נשים, יש להן אינטואיציה והכל, ואל תבלבלו את הראש הקטן והיפה שלהם עם שכל ואישיות. רק היה חסר שהמנשק ידרש גם להציג את מצב חשבון הבנק שלו, ואפשר היה לומר שהמיצג הזה בהחלט מגלם כל תפיסה מעוותת שיש לנו לגבי מערכת היחסים בין המינים.