אין לנו בית אחר זולת מדינת ישראל. זה המסר שאני מעבירה לילדיי. זה המקום שלנו והוא הדרך היחידה בה נוכל למנוע התרחשותה של שואה שנייה ליהודים. לעולם לא נוכל לסמוך על טוב ליבו של העולם. ההסיטוריה הוכיחה אחרת וההיסטוריה, חברים, התרחשה לא מזמן. מדובר בזמנים בהם היהודים חיו כחלק אינטגרלי מן הקהילה הבינלאומית וילדיהם שיחקו לצד ילדי האחרים. מדובר בזמנים בהם הנאצים ראו בעצמם שוחרי תרבות וגזע עליון ובד בבד קטלו באכזריות את חייהם של עוללים רכים. אפילו בלי למצמץ.

לא פשוט לחיות כאן. ארץ אוכלת יושביה. אכן. הרי אין כאן ולו משפחה אחת שלא ידעה כאב, אובדן ודם שנשפך על האדמה הזו. הילדים שלנו גדלים אל תוך עולם שבו תרגיל המדמה נפילת טילים או התקפת טרור מהווה חלק שגרתי לחלוטין משגרת היום יום, אל תוך עולם שבו תינוקת קטנה מקבלת מתנה מיוחדת מהמדינה - ערכת מגן למקרה של התקפת טילים עם ראשי נפץ כימיים. הם גדלים אל תוך עולם בו בעודם קטנטנים בני חמש, מסבירות להם גננות ומורות בפנים רציניות על השמדתם של שישה מיליון יהודים. הם גדלים בבתי ספר בהם טקס יום הזיכרון מצמרר מספר על חיילים מתים והם עומדים במהלך הצפירה- קטנים ורכים כל כך. נושאים על כתפיהם הקטנות את עולו של עולם. מסבירים להם כי אסור לצחוק במהלך הצפירה, כי צריך לכבד. לך תסביר להם למה צריך לכבד ואת מי. מהר מאוד אנחנו דוחפים לתוך הידיים הקטנות שלהם חבילה ענקית מלאה בסיפורי גבורה ומוות ומבקשים מהם להתמודד עם זה. להתמודד ולהבין והרי בקושי אנחנו מסוגלים להבין.

מתוך המקום הזה, כל כך קשה לנו לעכל אישיות כמו נועה שיינדלינגר.

אנחנו מאמינים גדולים בדמוקרטיה, עד שמגיעה אחת כזו. היא מוציאה מאיתנו את הרע ביותר. אנשים נהדרים שחרפו נפשם למען המדינה, מלח הארץ, כאלו שאיבדו יקירים, אנשים שנתנו נפשם למען המדינה הזו, היא מוציאה מהם את הרע ביותר ובכל יכולתה. ואז היא נחה. יושבת בצד ומתבוננת בהנאה בבלאגן שיצרה. ולמה אנחנו משחקים כל כך יפה מולה. נותנים לה ציטוטים נהדרים ישר לתוך ההרצאה הבאה שלה. אני באמת מאמינה שממש לא צריך להתייחס לכל פרובוקציה. אחת כמוה תיוותר מתוסכלת לו נתעלם מהמשפטים הנהדרים שלה. את שמחה שחיילים מתו? יופי לך. תהני ושיהיה לך יום טוב. למה לתת לה במה? הרי בדיוק את הבמה הזו היא מבקשת.

אז אנחנו מקללים ומאיימים ומשתגעים והיא יושבת בצד ומספרת הכול לעולם. איך הישראלים מתנהגים שוב כמו בבונים ואיך נראה פרצופו האמיתי של הישראלי. מאיים, כוחני, אלים, גס. ככה היא רוצה שיראו אותנו בעולם ואנחנו משחקים מולה.

כשהילדים שלי רוצים להכעיס זה את זה, הם יודעים לגעת בדיוק בנקודה הנכונה. "אני כבר אכלתי ממתק היום", הם יגידו אחד לשני בעיניים נוצצות, "סבתא קנתה לי גלידה ענקית כשטיילתי איתה בקניון אחרי בית הספר". בום. ישר למקום הנכון. כמובן שהתגובה הצפויה לא מאחרת להגיע. אז כן, הזללן שהתקשה לכבוש את יצרו יודע כי לאמירה הזו יש מחיר וכי הוא ייתקל בכעס מצד הרשויות. אך עדיין, תחושת הסיפוק גוברת על הכול והוא מתקשה שלא לנצל את הרגע. העונג הקטן הזה שהוא חש בשל היכולת שלו לשלוט בהתנהגותו ובתגובותיו של האחר מנצח את הכול.

וכך היה גם אצל גברת שיינדלינגר. כי הרי אין כמו לכתוב שאתה שמח על חיילים שמתו כדי לעורר תגובה טובה.כל כך פשוט.אין כמו ללחוץ על ליבן הקורס של אמהות שכולות, זה הרי קל כל כך. ממש כמו לבעוט באדם חסר הכרה. הכול כדי להשיג את התגובה הרצויה. הנה, היא רשמה בחשבון הטוויטר שלה - איימו על ההורים שלי ועכשיו אני מקווה שהם ייראו את פרצופם האמיתי של החברים שלהם. כמו עם ילדים, אין טעם להתווכח איתה. צריך רק לשים לה גבול. 

איך לשים לה גבול? ראשית דבר, לא לתת לאישה הזו במה. להפסיק לדבר עליה בכל מקום, היא רק מנצלת את זה כדי לקדם את עצמה ואת הרעיונות שלה. בכל רגע בו היא עוברת על החוק בדברי הסתה, יש לפנות למשטרה ולהתלונן. על כל הפגנה שלה יש לערוך הפגנה נגדית, על כל אמירה שלה יש לתת עובדות סותרות ולהסביר גם את עמדתו של הצד השני. בכל מקום, בכל זמן, כדי שהעולם ישמע. 

זו הדרך שלי. ואם נילחם בדרך הזו יחד, כולנו, תשב הגברת שיינדלינגר מתוסכלת עקב חוסר תשומת לב.

לי ולאפיפיור החדש יש משהו במשותף, צייצה גברת שיינדלינגר בחשבון הטוויטר שלה, שניני יכולים לפטפט בלטינית. כמה ענוג. אז הנה, עכשיו אתם מבינים. רק תשומת לב. היא רק רוצה להראות, היא רק רוצה שיקשיבו וכל מי שמאיים, מקלל ומגדף רק מסייע לה.

ומה אומר לילדים שלי, אם ישאלו? אספר להם שישנם גם מבוגרים שזקוקים להרבה תשומת לב ולפעמים עושים דברים נוראיים כדי לקבל אותה, שיש גם אנשים מבוגרים ששוכחים לכבד, להתחשב, ששוכחים שלמטבע יש צד שני. אספר להם כי סבא וסבתא שלהם עזבו משפחות, השאירו מאחוריהם חיים שלמים כדי שאנחנו נוכל לחיות בארץ שלנו בלי שירדפו אותנו בגלל היותנו יהודים. אספר להם שהדמוקרטיה מתירה לאנשים לחשוב אחרת, גם אם אותם אנשים לא מכבדים את זכותם של אחרים ומסיתים נגדם.

ולכל המגיבים, המקללים, המאיימים שרודפים אחרי נועה שיינדלינגר - אני אוהבת אתכם על אהבת הארץ שבכם, אני אוהבת אתכם על הנאמנות הבלתי מעורערת שלכם למדינה ולצה"ל שלנו היקר. בבקשה מכם, אל תתנו לאישה הזו עוד תחמושת נגדנו. בואו נמשיך קדימה ונשאיר את הגברת מאחור.

שתמשיך לצייץ עד מחר.

 

תגיות