בואו נעשה תרגיל: אחרי שתסיימו לקרוא את הפוסט שלי, תעשו סיבוב בבית (אם אתם בעבודה, אפשר גם להסתובב בדמיון - זו יכולה להיות הפסקת הקפה הכי נחמדה שלכם היום). תסתכלו על כל מוצרי החשמל הסטנדרטיים שיש לכם בבית, וציינו לעצמכם שלושה דברים בראש:

 

  1. מה הצבע של המכשירים.
  2. האם יש בהם משהו מיוחד.
  3. הנקודה השלישית מורכבת יותר: נסו להיזכר על אילו מוצרים חשמליים אתם מקבלים תגובה כלשהי כשבאים אליכם אורחים. מחמאה ("יא, מאיפה הטוסטר? רק לך יכולים להיות דברים כאלה"), עקיצה ("מה זה הקומקום המג'ייף הזה, אולי הגיע הזמן להחליף?"), או הזדהות ("אוי, לסבתא שלי היה טוסטר כזה, נראה לי שהוא עדיין פועל").

 

שלא תחשבו, אני לא חפה מפשע. גם אצלי יש כאלה דברים:

 

זה מה שיש אצלי בבית כרגע: 

 

המיקרו ? כסוף

הטוסטר ? מטאלי

הקומקום ? לבן

הסירים ? כסופים

התנור ? נירוסטה

הכיריים ? נירוסטה עם כתמי שמן

המזגן ? היה פעם לבן

שעון קיר ? או, זה דווקא מגניב ? שחור עם איורים של בן גוריון

המקרר ? לבן

בלנדר ? מטאלי

מיקסר ? מטאלי

מכונת קפה ? שחורה

מאוורר תקרה ? לבן מאובק

 

בקיצור ? שיעמום איום ונורא. לפחות יש לי ארונות בצבע ורוד אפרסק מזעזע, שכל מי שנכנס שואל "וואו, מי עיצב לך את המטבח?" ואני אומרת "בעל הבית הקמצן".

 

 

פעם הכל היה פשוט ? מוצרי חשמל היו מעוצבים באופן אחיד, בצבע אחיד. וגם אם לא בצבע אחיד ? אז גם ככה כל הזכרונות הם בשחור לבן. 

 

 

הנה רגע נוסטלגי: פרסומת לתדיראן. סביר להניח שגם המוצרים בשחור לבן

 

 

 

לאחרונה שמתי לב למגמה של עיצוב מחודש של מכשירי חשמל או בכלל כלים סטנדרטיים כמו סירים או טיימרים או אפילו משקלי מטבח, שהפכו להיות פתאום צבעוניים באופן בולט.

 

החלטתי להכין ווישליסט קצרה של כל מיני מוצרים חשמליים צבעוניים שהייתי שמחה שיהיו לי בבית. מה אכפת לי? עולה לי כסף? 

 

 

1. בקטנה : עכברים מעוצבים:

לפני שנה עברתי לעכבר קטן וירוק של מייקרוסופט שהחליף את העכבר הגדול והכבד שהייתי רגילה אליו. האמת? התמכרתי. מאז אני לא יכולה לחזור לעכברים רגילים. אבל העכברים האלה נראים כל כך קלים יפים ועגולים (עגולים!) שאי אפשר לעמוד בפניהם. ובכלל, אומרים שפסטלים נורא הולך עכשיו. אז אני רוצה אחד בוורוד למשרד ואחד בתכלת לבית.

 

 

2 בקטנה : מפצל USB

 

זה מסוג הדברים שיכניסו קצת יותר חדווה לחדר העבודה שלי. בין ערימות דפים, לוח שעם, חשבוניות, קבלות, פרוספקטים ומדפסת שלא עובדת כבר חצי שנה כי אין לי כוח להחליף טיונר. במקום לשלוף ולהוציא את הדיסק און קי (שאגב, כבר כיבסתי איזה שלושה ולא בדקתי מה קרה להם) יש פה משהו שלפחות ייתן קצת חינניות. את אלה אפשר להשיג ברשת באג תמורת 70 שקל. לא יודעת מה איתכם, אבל כשמסתכלים על זה קצת מרחוק, זה נראה כמו עציץ עם צבעונים. תלכו רגע שניה אחורה.... נכון?

 

 

3 בקטנה : סירים (או מחבתות) צבעוניים (זה לא מכשיר חשמלי, אבל תראו איזה יופי)

 

יש לי סיר לבישול איטי בצבע כחול בבית, ואין דבר יפה יותר מאשר להגיש איתו תבשיל לשולחן. לאחרונה יותר ויותר סירים (בעיקר של נאופלם וארקוסטיל) החלו לשווק סירים, מחבתות וקלחות בצבעוניות חזקה שפשוט מקפיצה את המטבח. והאמת, גם איכות הסירים טובה מאוד. המחבתות האלו הן של ארקוסטיל. אני תוהה אם גם האוכל שאני אבשל יהיה יותר טעים עם הסירים האלה. יש תמיד מקום לתקווה. לא?

 

 

4. חלומות גדולים: מכונת קפה כזאת של נספרסו

 

 

לא שבא לי לדעת איך מנקים את המכונה הזאת, אבל היא כל כך מגניבה שגם לא אכפת לי. נספרסו אלופים בעיני. כרגע יש לי מכונת קפה די פשוטה (אך טובה) מדגם סיליס. לא שיש תלונות על הקפה, אבל באמת שהעיצוב שלה קצת בנאלי. המכונה שבתמונה, לעומת זאת, היא מסוג הדברים שכשמסתכלים עליהם כל כך מתפעלים מהשכלול שאז גם שואלים "זה גם יודע להכין קפה?" ובכן, התשובה היא כן. 

 

5.  פעם בחיים: מקרר כחול

 

 

למקררים יש נטייה להיות בצבע בז' כזה. או לבן מלוכלך כזה, או שבכלל לא יודעים מה הצבע שלהם מרוב מגנטים של אינסטלטורים. רק בשנים האחרונות התחילו לצוץ מקרים לבנים ממש או מקררים עם הדפס עדין. אבל מקרר כחול זה כבר וואו. זה לתת לו את הכבוד המגיע לו, ולהדגיש את הנוכחות שלו. לא יעזור, על טלוויזיה אפשר לוותר, על מקרר לא, וכשהוא מקבל צבע בולט  - כל ההתייחסות אליו היא אחרת: לא עוד זה שתקוע אי שם בפינה ועושה קולות חשמליים באמצע הלילה, אלא פריט עיצובי בעל נוכחות בשטח. נשאלת השאלה ? אם המקרר שלי כחול, אני אראה עליו את טופס הארנונה? אה, אחרי שאני אוציא 15,000 שקל על מקרר כזה אולי הארנונה לא ממש תעניין אותי.

 

 

6.  חלומות גדולים באמת: מדיח משוכלל

 

 

יחסים עם המדיח הם לרוב יחסי אהבה-שינאה. מצד אחד ? בזכותו לא צריך לשטוף כלים. מצד שני ? פעמים דווקא כן צריך. לא כל הלכלוך ירד/נגמר המלח/הוא מלא מדי/לא שטפת את הצלחות לפני.

מדיח הכלים הזה, מעבר לזה שנראה שהוא מהונדס בצורה מושלמת, גם יוצר תחושה של חללית במרכז המטבח. גם כאן, כמו עם המקרר, לא בטוחה שנכון לדחוף אותו לנישה בין הארונות. בעצם, אולי עדיף להציב אותו במקום הפלזמה? מה שהכי לא נעים, לדעתי, הוא להכניס אליו כלים מלוכלכים. קצת, כאילו, לא נעים ממנו, שהוא צריך גם לעבוד, חוץ מלהיות יפה.

 

 

7. בגובה העיניים: טוסטר כתום

 

מה זה אומר עלי שהטוסטר שלי כסוף? שאני משעממת? שבלונית חדגונית? לא משקיעה בעצמי? הלוואי שהיה לי טוסטר כתום, או ירוק, או תכלת. לא משהו יקר, רק קצת אחר מהרגיל. משהו שיכניס עוד קצת צבע למטבח, שיעיד על משהו באופי שלי. תחשבו איזה מגניב זה לקום בבוקר שמשי, צהבהב, להדס למטבח עם נעלי הבית בצורה של דוב פנדה, הפיג'מה מעוכה מהלילה, ועל השיש מחכה לכם הטוסטר הזה, בכתום שמח ועליז, שרק אומר "נו, תשימי את שתי הפרוסות, תלחצי פה למטה, תמזגי לה כוס מיץ תפוזים סחוטרי, ותחשבי שאת בשוויץ בארוחת הבוקר". זה יכול לעבוד במשך 2 דקות, עד שאני אלך להביא את העיתון שמחכה ליד הדלת, ואזכר איפה אני גרה רק לפי שלוש המילים הראשונות בכותרת הראשית שלו. אבל עזבו, מחר אני קונה טוסטר חדש. בדיוק כמו זה בעיצובו של ראסל הובס שבתמונה. העיתון לא ישבור אותנו, אותי ואת הטוסטר שלי.

 

8. קומקום

 

יש לי חולשה לקנקני תה, ואם אפשר להעתיק את היופי שבהם לגירסה החשמלית שלהם, אדרבה. הקומקום הזה עוצב בהשראת שנות ה-60, הוכחה נוספת שהרטרו לא שמור אך ורק למיקסרים של קיצ'נאייד. עם קומקום כזה חינני לא "שמים מים". עם קומקום כזה "שופתים מים".

 

9. מזגן

 

המשמעות הגדולה של הכנסת מזגן שאינו לבן/אפור לחדר, יכולה לשנות את כולו. דמיינו לכם חדר עם ארבעה קירות, שלושה לבנים ואחד צבוע בתכלת ועליו מורכב מזגן בירוק תפוח ? נכון שאפשר להשתגע? עצם המחשבה על המזגן הלבן המאובק גורמת לי להרגיש כל כך לא... מעניינת. המזגנים שכאן הם של אלקטרה.

 

10. מיקסר ורוד של קיצ'נאייד.

כי אני אישה ומותר לי. 

תגיות