"תשמור על העולם ילד, אם תראה, תפסיק להיות

גיבור של העולם ילד, עם חיוך של מלאכים

תשמור על העולם ילד כי אנחנו כבר לא מצליחים..."

במקרה או שלא זהו השיר שהתנגן ברדיו הרכב בזמן שאספתי את התאומים שלי מביה"ס , בני 10 בלבד , בני אותו הגיל של הנאנסת. טיפות הגשם על השמשה, הטיפות הגדולות והמלוחות מאוד על הלחי הקרה. "אמא למה את בוכה" שואלים התאומים ברקע, שאלה המפלחת את הנשמה.

בוואטספ קיבלתי הודעה מוקלטת מנטלי חברתי היקרה, שמלווה גם היא את המקרה הזה מיומו הראשון, ובה בכי קורע לב. קיבלה תמונה מצוות הגן, תמונה של ילדתה ובמחשבתה עלה, אנחנו כבר לא מצליחים לשמור על הילדים.

וכך, כך הולכים להיראות חייה של הנאנסת. ילדה בת 10 בלבד. חיי משפחתה, תחת שבר ונפש פצועה. אומרים "הטוב מנצח", "עבריינים נאסרים", "מערכת המשפט מגנה ושומרת על החוק", "צדק, הצדק תמיד נעשה כי הרי "צדק צדק תרדוף". האומנם? לא במציאות בנגב. ולא במציאת בישראל. כל אלו הפכו לקלישאה אחת גדולה וביזיונית.

ילדה בת 10 נאנסה. נכנסו לשטח הפרטי שלה, לאזור המוגן, לחדר שלה. בן עוולה בן 17 פרץ לביתה יחד עם עוד שני צעירים, בדרך אל הממון הוא הבחין בה- ישנה לצד אחיה הקטנים, בחדר הסמוך הוריה. כמו על הדרך, כאילו היה איזה מעשה שולי, החליט הצעיר לתקוף אותה מינית, בעוד חברו מאיר עם פנס ומסנוור אותה, והחבר השלישי מסנוור אותה. בעודה לבושה בשמלת השבת הלבנה, כזו שסימלה טוהר ותמימות, הם נלקחו ממנה. אלו לעולם לא יחזרו.

לפני כשנה וחצי יצאנו אזרחים אכפתיים, נורמטיבים שומרי חוק למאבק. הטריגר למאבק היה האונס הזה שלימים הפך למאבק על היעדר המשילות בנגב כולו. מאבק שמילא מחאות, ראיונות, זעק את כאב הציבור. ויתרנו על מיטה חמה, מילים קשות , ספגנו כעסים, אלימות,  איומים ושעות של דאגות. יזמנו והגענו למחאה מחוץ לבית השופט עם מייצג כואב בלב. קול ילדה בוכה, שמלה לבנה וקול השופט שנדם. חשבנו אם תגיע משטרה, כולנו נאסר ונבלה תחת סורג ובריח על הפרעה לאיש ציבור, בעל סמכות ותפקיד מוגן.

 והיום, חזרנו לנקודת ההתחלה. מתוך עונש מירבי, ירצה בן העוולה 5 שנים. ושאף אחד לא יתבלבל, בפני הפרקליטות עמדה האופציה (המעוגנת בחוק!) שחוקר הילדים יעיד בשמה ובמקומה, ולכן לא הייתה שום סיבה לכתב אישום מופחת, שהגדיר מעשי הפוגע כמעשה מגונה בלבד, ובטח שלא לענישה המופחתת. 5 שנים שהן 3 בפועל,  בהן יהיה מוגן, יאכל היטב, ילמד וישמור על החיוך הזחוח כי הרי פה, מותר לאנוס, לפגוע ובחסות החוק.

הילדה בת 10 היא הילדה של כולנו , של מדינה שלמה ולא רק של הנגב המדמם, המקרה חייב להרעיד מדינה שלמה ולהדאיג את כולנו. רפורמה דחופה נדרשת במערכת המשפט, המערכת שאמורה להגן על כולנו, הפכה לשותפה מלאה לדבר העבירה. נדרשת חקיקה מחמירה שלא מאפשרת במקרים כאלה של רצח או אונס אפשרות לתת גזר דין נמוך מהרף התחתון שהחוק מגדיר, ואם זה ללא קרה עד עכשיו, אולי זה יהיה המקרה שיגרום לחקיקת חוק עונשי מינימום במהירות האפשרית. רק עצירת הפרוגרסיביות של השופטים והשופטות בישראל יסייעו במקרים אלו, ובעיקר לא לאפשר שיקול דעת.

אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת, אולי ורק אולי הגיע העת שהאדמה תרעד. ילדה בת 10 , הילדה של כולנו נאנסה. הכלא הנפשי שלה ישאר לעד, הכלא של הפושע הנתעב? 5 שנים בלבד.

ילדים שלי , האור שלי, הלב והנשמה, מהות חיי. במענה ל"אמא למה את בוכה" - כי אמא דואגת מהווה, מהעתיד ומהבא בפתחנו. כי אנחנו כבר לא מצליחים.