במאית בעולם של במאים
השם שלה בטח לא אומר לכם דבר, אבל ג'ניפר גטצינגר שביקרה לפני כשבועיים בישראל, במסגרת פסטיבל דרום השנתי של המכללה האקדמית ספיר, היא אחת משלושת הבמאים הראשיים של הסדרה עטורת השבחים מד מן. בין היתר, הייתה מועמדת לפרס ה- BAFTA על בימוי הסדרה וכן לפרסי גילדת הבמאים על פרקים שביימה. גטצינגר גם נטלה חלק בבימוי של סדרות נוספות כמו מזל סרטן, THE KILLING, עקרות בית נואשות, יומני קארי,PENN, SUITS 1600 ועוד. ברזומה העשיר שלה כלול גם ניהול התסריט לסרטים וסדרות כמו רקוויאם לחלום, השטן לובשת פראדה, סקס והעיר העיר הגדולה, והסופרנוס.
עוד באון לייף:
מד מן: להתלבש כמו כריסטינה הנדריקס
בראיון שהעניקה לאון לייף במסגרת פסטיבל דרום, אומרת גטצינגר שהיא בהחלט מזדהה עם הדמויות הנשיות במד מן - נשים שמפלסות את דרכן למעלה בעולם של גברים. "יש הרבה קווי דמיון ביני ובין ג'ואן ופגי, שתי הדמויות הנשיות החזקות בסדרה. בכלל, הרבה דברים שאנחנו מראים בסדרה דומים מאוד למה שהתרחש בשנות ה-60. ג'ואן ופגי הן שני סוגים של נשים שבחרו בדרכים שונות. נשים בוחרות בכל מיני דרכים על מנת לנווט ולשרוד בעולם של גברים. זה משתנה באיטיות, אבל אין ספק שרוב הבמאים של סדרות טלוויזיה הם גברים. כיום אני הבמאית היחידה במד מן, למרות שהיו לנו עוד במאיות במהלך השנים. אבל עדיין מדובר באחוזים בודדים".
כדי לסבר את האוזן לגבי כמה נשים באמת מצליחות לפלס את דרכן בתעשיית הטלוויזיה - על פי הנתונים האחרונים שנאספו על ידי גילדת הבמאים של אמריקה - 3,100 פרקים ויותר מ- 190 סדרות דרמה- מנוהלים, מופקים ומבוימים ע"י 85% גברים ורק 15% ע"י נשים.
יש לך הסבר לעובדה שנשים מודרות מתפקיד במאית?
"אני חושבת שיש כל מיני תכונות שמייחסים לבמאים, תכונות סטריאוטיפיות גבריות, כמו הקפטן של הספינה. הרבה אנשים תקועים על הרעיונות הללו. אני אישית חושבת שיש סטריאוטיפים שמייחסים לנשים שמתלבשים באופן מושלם על תפקיד הבמאית, כמו למשל שבמאיות נוטות לטפח את השחקנים. למשל - העבודה שעשיתי עם כריסטינה (רנה הנדריקס, שמגלמת את דמותה של ג'ואן הולווי. מ. א – מערכת און לייף) בסצנות מאוד רגשיות. מאוד חשוב לה שיהיה במאי שיעבוד איתה בצמוד, שיהיה רגיש לתהליכים הרגשיים שעוברות הדמויות"
גטצינגר ( בת 45, ילידת קונטיקט) החלה את הקריירה שלה כמנהלת תסריט, בעיקר כי הבינה שזו מקפצה טובה לתפקיד במאית, הסט הראשון היה של סקס והעיר הגדולה ולאחר מכן בסופרנוס. במסגרת העבודה בניו יורק פגשה גטצינגר את מתיו ויינר ( המפיק והתסריטאי של "מד-מן") שהציע לה את את תפקיד מנהלת התסריט בפיילוט לסדרה חדשה שעבד עליה - "מד מן" שמה. כשהקברניטים של רשת AMC החליטו להשקיע בסדרה, הוא התעקש שגטצינגר תעבור לקליפורניה.
בראיונות מאוחרים יותר סיפר ויינר שגטצינגר הציבה תנאי אחד: "אני אגיע לקליפורניה אם תיתן לי לביים את אחד הפרקים". ויינר השיב: "אני לא יכול להתחייב בפנייך , כי זו עונה ראשונה של הסדרה ואני לא יודע מה עתיד לקרות". מיד לאחר מכן שלחה אליו גטצינגר עותק של סרט שביימה, והוא התרשם והחליט להילחם עליה למרות החשש הגדול ברשת. "אתה הופך לסוחר סוסים", הוא סיפר בדיעבד "אתה מציע להם מישהו שאתה סומך עליו ותנו לי לקחת צ'אנס על אותו בנאדם. אבל ג'ניפר היא מישהי ששווה להילחם עליה. אני באמת סומך עליה, יש לה עיניים גדולה, היא מאוד יצירתית, וטובה מאוד עם השחקנים".
היום, גטצינגר רואה את עצמה כחלוצה וכמקדמת במאיות בעצמה. "במאים נוטים אולי יותר לשתף אחרים בעשייה. אסור ליפול לסטריאוטיפ שגברים הם במאים יותר טובים, גם לנשים יש תכונות מתאימות לבימוי, לא פחות מבימוי. אני חושבת שבמאיות להוטות יותר להוציא את המוצר הכי טוב או הסצנה הכי טובה. אם לדוגמא, לאחד השחקנים יש רעיון איך הסצנה תעבוד יותר טוב ממה שאני חשבתי, אני אומרת: 'זה נהדר, נעשה את זה', ומשתפת פעולה איתו. אני חושבת גם שבמאיות נוטות להיות יותר פתוחות ובעלות גמישות מחשבתית.
"זה לא שאני אומרת שבמאים הם לא כאלה. ככה זה כשמדברים בהכללה. בסופו של דבר, אני משתדלת מאוד לשרת את הסיפור. אם יש לאחד השחקנים רעיון נפלא, אבל זה לא משרת את העלילה, לא נלך על הרעיון הזה".
יש איזה מחסום שאת לא יכולה לחצות כאישה בתעשיית הטלוויזיה? שהיית יכולה לחצות כבמאי?
לא יודעת, אני חושבת שזו תעשייה קשה. יש הרבה מאוד תחרות על המשרות. יש ימים בהם אני חושבת ורואה שזה בהחלט אפשרי שנשים נוספות ייכנסו לתחום הזה. מצד שני, במעמדי, אני האישה היחידה - יכול להיות שאני ממלאת את משבצת האישה? זה קשה לומר, אני לא לגמרי בטוחה", היא מחייכת.
עורך הראיון: גדי להב, עיתונאי, לשעבר העורך הראשי של וואלה ובעל הבלוג זמן מד מן המלווה את הסידרה





React to WordPress