מאת: מערכת און לייף

אתר הקניות הפופולארי "ModCloth" ערך סקר בקרב כ-5000 נשים אמריקאיות בטווח הגילאים 15-65 במידות שונות, ומצא שכ-57 אחוזים מהן רוכשות בגדים במידות 46 ומעלה. למעשה, יש יותר נשים אמריקניות במידה 46, מאשר במידות 44-32 גם יחד.

 

עוד נמצא כי נשים במידה 46 ומעלה (שנחשבות "מידות גדולות") קונות פי 1.5 יותר באתרי אינטרנט מאשר נשים במידות רגילות, וכי כמעט חצי מהנשים במידות הללו דיווחו שקנו בגדים אונליין בששת החודשים האחרונים, לעומת רק שליש מהנשים במידות 44 ומטה. הנתונים לא באמת מפתיעים, בהתחשב במגוון שמציעות הרשתות לעומת החנויות בשטח, כפי שהוכיחה בדיקה של ה"הפינגטון פוסט".

 

ה"הפינגטון פוסט" בדק ומצא כי גם בקרב המותגים המוכרים קיימת מגמה מדאיגה של הקטנת טווחי מידות בחנויות עצמן, בעוד שטווחי המידות באתריהם נותרו כשהיו. כך, למשל, מציעה רשת "GAP" פריטים במידות 0-50 באתר האינטרנט שלה – בעוד שבחנויות שלה בניו יורק ובניו ג'רזי ניתן למצוא פריטים רק עד מידה 46. רשת "OLD NAVY", שמוכרת באתר פריטים עד מידה 60, מציעה את הקולקציות שלה בחנויות עד מידה 50 בלבד. אצל "H&M" הפערים דומים – עד מידה 54 אונליין, בעוד שבחנויות אפשר למצוא פריטים במידות 44 לכל היותר, ממש כמו אצלנו, וגם רשת "אנתרופולוג'י" הטרנדית, מאפשרת ללקוחותיה לרכוש פריטים עד מידה 46 באתר, אבל מציגה בחנויות פריטים עד 42.

 

אז מה גורם לרשתות להשאיר את המידות הגדולות על המדפים הוירטואליים ולשלוח את הלקוחות המלאות שלהם אל אתרי האינטרנט, במקום לאפשר להן לבקר בחנויות ולרכוש בגדים כמו חברותיהן הדקיקות? לכאורה, התשובה המתבקשת שגם נשלפת בכל פעם שעולה צעקה, היא "היצע וביקוש". גם בישראל.

 

מידות גדולות - רק ברשת, לא בחנויות. מתוך הקטלוג של H&M

 

הגעתה של "FOREVER 21" לישראל לפני כשנה וחצי לוותה בטרוניות מוצדקות על כך שיבואני המותג החליטו לפסוח על ליין המידות הגדולות של הרשת, ובעצם להגביל את טווח המידות בחנויות עבור הלקוחות הישראליות. מכה נוספת נחתה על ראשינו כשגם רשת "H&M", שהיגרה לכאן עם ליין הפלאס סייז שלה, החליטה להסיר אותו מהמדפים בישראל.

 

בתגובה ללקוחות שהתקוממו אז, טענו הרשתות כי מדובר בשיקולים של היצע וביקוש. כעת מסתבר שגם בארה"ב, ארץ המידות הבלתי מוגבלות, נאלצות הלקוחות הגדולות יותר להתמודד עם קשיים דומים, למרות שתוצאות הסקר מראות בבירור כי ההפך הוא הנכון.

 

אז אם יש ביקוש, מדוע אין היצע? התשובה נמצאת אולי אצל מנכ"ל "אברקרומבי אנד פיץ'" הידוע לשמצה מייק ג'פריס, שהודה כבר שאינו מייצר מעל מידה 40 כדי לא למשוך לקוחות "לא מגניבים", לדבריו. ג'פריס זכה בתגובות נאצה כשיצא בהצהרות הללו, אך כעת נראה שמנהלי שיווק ומנכ"לים של רשתות אופנה רבות אחרות תומכים במהלך הזה.

 

קניאטה ג'ונס, מנכ"לית מותג הפלאס-סייז "Bella Rene" וכוכבת סדרת הריאליטי "House of Curves" הגיבה ל"הפינגטון פוסט" ואמרה כי רשתות אופנה רבות לא תופסות את הנשים המלאות כחובבות אופנה או טרנדים. "הן לא צריכות בגדים, כל מה שהן עושות זה לאכול טווינקיז", היא הסבירה את עמדתן המכעיסה.

 

למרבה הצער, נראה שיש משהו בדבריה: בהנחה שהסקר של "ModCloth" משקף את המצב בשוק האמריקני, הרי שהשיקול היחיד שעומד לנגד עיניהן של חברות האופנה הגדולות הוא שיקול תדמיתי – הן עדיין רוצות לקוחות במידות 46 ומעלה, הן פשוט לא רוצות לראות אותן בחנויות.

 

המסר כאן ברור: נשים מלאות שמסתובבות בבוטיקים שלנו מוציאות להם שם רע ומציגות אותם באור לא מגניב, אבל אין סיבה שלא ניקח את אלפי הדולרים שהן מוציאות על בגדים דרך הרשת.

 

הפתרון, כמו תמיד, נמצא בכיסן של הצרכניות שממשיכות להיכנע ולרכוש פריטים של "אולד נייבי", "גאפ" ו-"H&M" בפרטיות ביתן במקום לצאת לקניות בקניונים, למדוד פריטים בתאים ולעמוד מול מראה כמו שאר הלקוחות. רק ברגע שהלקוחות המלאות ישתמשו בכוח הקנייה שלהן ויתמכו במותגים שמכבדים אותן, מישהו ברשתות האופנה הללו יבין שאי אפשר לאכול את העוגה ולהישאר במידה אפס.

תגיות