ארוחה לעקרי בית נואשים

צילום:בני גם זו לטובה

כשאון לייף והציעו לי להשתתף בפרויקט שכולו אוכל פסטה, התגובה הראשונה שלי היתה משהו בסגנון "איזה כיף!". ארוחה עם חברה היא תמיד דבר משמח. המחשבה האוטומטית שהגיעה רגע אחרי היתה: אם הפרויקט מיועד לחברה ולי, אז איך זה שדווקא מי שיהנה בסוף מכל הטוב הזה הוא דווקא בעלי, תוך ישיבה כרסומית מול הטלויזיה?

הסיטואציה מוכרת לי וגם לחברה: שוב אנחנו הנשים נעמול קשה במטבח תוך קשקושי בנות רגילים, ולבסוף גורלן של השאריות יהיה להתחסל בעקביות מול מסך הטלוויזיה. המסקנה היתה ברורה: מהפך כאן ועכשיו. הרמתי טלפון לחברה הייעודית, התייעצנו, ויחד הגענו לפתרון הבא: אנחנו נלמד את הבנים לבשל ארוחה בת כמה מנות, תוך כדי שימוש במוצרי הפסטה שקיבלתי. כך, חמושים בידע ובהתנסות שצברו, יאלצו הבנים בהיעדר תירוצים שמישים, להכין לנו בעתיד הקרוב ארוחה מפנקת בזמן שאנחנו נשב רגל על רגל ונלגום קפה במרפסת. מישהו אמר צדק קולינרי- חברתי ולא קיבל?

קדימה חבר'ה העגבניות לא הולכות לנשוך אתכם. צילום:בני גם זו לטובה

כל בעל בא יומו

ההחלטה על איזו מנה להכין לא הייתה קשה במיוחד וכמעט כולנו הסכמנו פה אחד שהסגנון שארבעתנו אוהבים הוא איטלקי כפרי- הכי פשוט והכי טרי שיש. מינימום חומרים ומקסימום איכות. מה גם שעבדתכם הנאמנה נמצאת כרגע בחודש החמישי וסובלת או נהנית (תלוי את מי שואלים) מקרייבינג עצום לפסטות ורטבים. נו, הבנתם את העניין. חמושות בבני זוג חמודים ומשתפי פעולה, ניגשנו החברה ואני למלאכה.

עגבניות שטופות ויפיפיות, בזיליקום טרי וריחני, מוצרלה טרייה וטעימה ועוד המון חומרי גלם מדהימים המתינו על השיש ונראו כמו התחלה מצוינת לחגיגה איטלקית. אם אני לא יכולה לטוס לאיטליה, נביא את איטליה אלינו הביתה, לפחות בכל הקשור לטעמים.

זה כל מה שצריך. עגבניות צלויות לפני. צילום:בני גם זו לטובה

ההתחלה תמיד קשה. 4 זוגות ידיים- חלקן לא ממש מצטיינות בבישול, הרבה קרשי חיתוך וסכינים, ואנדרלמוסיה שלמה. בצד, ליתר ביטחון, הכנתי גם ערימת פלסטרים נאה.

זו רוצה כשר, זה לא נוגע בגבינה, זו רוצה שזה יהיה יפה ומצולחת כהלכה, ויש גם אחד שרואה את העבודה הכרוכה לפניו וכל מה שהוא רוצה זה לשבת במרפסת וללגום בירה קרה. כל אחד מושך לכיוון שלו וכל אחד מביע את עמדתו המלומדת בעניין. מרוב הרבה רצון טוב, כמעט והכרזנו על שביתה. איטלקית כמובן.

בסוף, לפני שמישהו יעבור למצב מרד, הוחלט על הפרדת כוחות: אני מנצחת על החגיגה, החברה נותנת תובנות והגברים עושים מה שאומרים להם לעשות. עד כאן יחסית פשוט. אבל מה לעשות שהם לא קוראי מחשבות? עגבניות חתוכות לאורך ולא לרוחב, כמות עלי בזיליקום שצריך לפרוס, כמה רביולי צריך, ומי הזיז את הגבינה שלי? ככה בערך זה נשמע.

נכנסים לעניינים. צילום:בני גם זו לטובה

בשלב מסויים, על אף הכוונות הטובות והתיאבון שהלך ותפח, התחלנו לאבד את עצמנו בבלאגן. בני הצלם שהגיע לתעד את המנות וללמד קצת על תורת צילומי מזון וסטיילינג, נשאב בדרך לא ברורה גם הוא לאנדרלמוסיה הקולינרית, אך תפקד על תקן המבוגר האחראי ונרתם להזכיר לנו מידי פעם לא לשכוח לערבב את הרוטב ולהיזהר פן הרביולי יתבשל על המידה. לאחר חצי שעה של התברדקות במטבח קטן ובו חמש דמויות פעילות במיוחד ורעבות לא פחות, דברים החלו להסתדר וגילינו שאנחנו עובדים בהרמוניה לא רעה בכלל, בייחוד עם כוס משקה קר ביד. הבנים החלו לתקתק את עבודת חיתוך הררי הירקות, אני טעמתי, ערבבתי וחילקתי הוראות והחברה ערכה שולחן לתפארת ומיקמה עליו כלים פרי בחירתה היצירתית.

כך, בעזרת 4 זוגות ידיים ופלאש שנדלק וכבה סביבנו בכל אשר פנינו, סיימנו את ההכנות בזמן שיא. כשהבית החל להתמלא בריחות של בזיליקום ועגבניות צלויות, נוכחנו שהתכנון הפך מרעיון תיאורתי חביב לדבר ישים ואפילו טעים. לאחר שאחרון הפלאשים נזרק לחלל החדר, התיישבנו סוף סוף סביב השולחן כדי לקצור את פירות עמלנו. מה אני אגיד לכם? היה נהדר ואפילו מוצלח הרבה יותר מכל מסעדה שהיינו הולכים אליה אילו היינו נפגשים ביום רגיל.

צילום:בני גם זו לטובה

שעה מאוחר יותר

ישובים עדיין סביב השולחן. הכלי היפה שהכיל עגבניות צלויות עם בזיליקום ומוצרלה נותר שומם וערום ממרכיבים וכך גם צלחת הרביולי ברוטב עגבניות שרי, תרד וכדורוני מוצרלה קטנטנים. אחד מאיתנו פותח כפתור במכנסיים, מלטף את בטנו מעדנות ואחרי התלבטות קלה עובר למצב רביצה על הספה. הטלוויזיה כמובן דולקת ברקע. אבל רגע לפני שהלכי הבית חוזרים לסדרם, אני מצליחה לחלץ מהכוח הגברי הבטחה עתידית לפיה אנחנו (ע"ע הצד הנשי), נזכה גם נזכה עוד בימינו אנו לראות ארוחה מעין זו מוגשת לנו באופן אוטומט לשולחן מבלי שנצטרך לנקוף אצבע להגשמת העניין.

לא בטוח שבמבחן הזמן והמציאות דברים אכן יתקיימו לפי התוכניות והבנים אכן יפתיעו בפרץ יצירתיות קולינרית ויעשו רילוקיישן מהספה למטבח. אני, בכל מקרה, רוצה להאמין שגם אם לא שינינו סדרי עולם, לפחות יצרנו התחלה של תקדים. במקרה הכי גרוע, תמיד נוכל להכריז גם אנחנו על שביתה איטלקית.

ועכשיו למתכונים. אם התמונות עשו לכם חשק לבשל, להלן המרשמים לארוחה הבריאה, הקלה להכנה והמאוד טעימה שלנו. בתיאבון.

צילום:בני גם זו לטובה

עגבניות צלויות במוצרלה ובזיליקום

צילום:בני גם זו לטובה

החומרים ל- 4 מנות

4 עגבניות גדולות שטופות
8 כפות רוטב פסטו
שמן זית
חופן עלי בזיליקום קצוצים דק
1 כדור מוצרלה גדול טרי
מלח ופלפל
גבינת פרמזן מגוררת

אופן ההכנה-

מחממים את התנור ל-200 מעלות. חוצים את העגבניות ומשמנים כלי קרמי שמתאים לתנור ב 4-3 כפות שמן זית.
את החלק השטוח של העגבניות טובלים ומורחים בשמן הזית שבקרקעית הכלי ומסדרים אחת ליד השניה עם החלק החתוך כפי מעלה.
מפזרים מלח ופלפל על העגבניות ומורחים את פני השטח ברוטב פסטו. עדיף להכין בבית לבד, אך אם אתם במחסור של זמן, אפשר להשתמש גם בקנוי.
חותכים כדור מוצרלה לפרוסות בעובי חצי ס"מ ומניחים על העגבניות. מקשטים בעלי בזיליקום קצוצים ומפזרים מעט גבינת פרמזן מגוררת. אופים בתנור כ-20 דקות, עד שהגבינה נמסה והעגבניות מאבדות מהמוצקות שלהן. מקשטים במעט עלי בזיליקום טריים ומגישים.

עגבניות צלויות בניחוח בזיליקום. צילום:בני גם זו לטובה

רביולי ברוטב עגבניות שרי, תרד וכדורוני מוצרלה

צילום:בני גם זו לטובה

החומרים ל-3 מנות

1 חבילה רביולי גבינות
4-3 כפות שמן זית
4-3 שיני שום כתוש
1 בצל בינוני
1/2 קילו עגבניות בשלות
1.5 כוסות עלי תרד טריים ושטופים
300 גר עגבניות שרי
1 כף רסק עגבניות
1/3 כוס מים חמים
50 גרם מוצרלה לרוטב ועוד 50 גרם לקישוט
מלח, פלפל, אורגנו יבש לתיבול
גבינת פרמזן מגוררת לקישוט

אופן ההכנה

מחממים שמן זית במחבת עמוקה. קוצצים בצל ומטגנים עד כדי שקיפות בשמן זית. מוסיפים שום כתוש.
חותכים את העגבניות הרגילות לקוביות קטנות ומעבירים למחבת לאידוי, מכסים ומערבבים מידי פעם. מבשלים כ-10 דקות.
מוסיפים את רסק העגבניות, המים החמים, פיסות המוצרלה והתבלינים למחבת ומערבבים. מועכים מעט את העגבניות כדי לקבל מרקם אחיד, מבשלים במשך 5 דקות. מוסיפים את עלי התרד ומערבבים עד שעלי התרד מאבדים מעט מפריכותם.
חותכים את עגבניות השרי לחצאים (או לרבעים אם הן גדולות מאוד) ומוסיפים למחבת. מבשלים למשך 3-2 דקות ומכבים את האש.
מבשלים את הרביולי על פי הוראות היצרן. לאחר שהרביולי צפים, מעבירים אותם למחבת עם הרוטב ומערבבים הכל יחד. מעבירים לצלחת הגשה ומקשטים בפיסות או כדורוני מוצרלה ובפרמזן מגורר מעל.