אומרים שהגלולה שחררה את האנושות בכלל, ואת הנשים בפרט, מכבלי הביולוגיה. מאז המצאתה אנחנו יכולות לבחור אם ומתי להיכנס להיריון ולהנות מיחסי מין בלי קשר לילודה.

 

האם זו אכן המציאות? האם אנחנו באמת בוחרות להיות אימהות, או בוחרות בכל פעם מחדש לשוב ולהיות אימהות? האם אנחנו בוחרות במחויבות הזו, או שפשוט המרנו את כבלי הביולוגיה בכבלים חברתיים?

 

עוד ב Onlife:

- אורלי וילנאי לא לבד: מה מעוללים טיפולי פוריות לנשים?

- להקפיא ביציות או לא? דילמה של בת 35

- איך יכול להיות שאתם לא רוצים ילדים?

 

את עוד תצטערי על זה שלא הבאת ילדים

במציאות החברתית שלנו, אימהות אינה באמת בחירה. היא חלק מהנשיות שלנו, היא חלק מהזהות שלנו, מההגדרה העצמית שלנו כנשים ישראליות. נדמה שאנחנו, מבחינתנו ומבחינת החברה, איננו נשים שלמות עד שהשלמנו את ההליך של הבאת ילדים לעולם, או שלכל הפחות הקרבנו את עצמנו על מזבח טיפולי הפוריות במטרה להביא ילד.

 

בישראל של היום יסלחו לנו על הכל: על כך שלא התחתנו, שאנחנו לסביות, טרנסיות, קרייריסטיות, פמיניסטיות ומה לא, אבל על דבר אחד לא יהיו מוכנים לסלוח לנו - על ההחלטה שלא להביא ילדים. אישה שלא הפכה לאם נתפסת בישראל כלא שלמה, אישה שבעתיד עוד תצטער על ההחלטה שלא לעשות ילדים.

 

גם אישה שרוצה להיות אם, אך אינה מצליחה לעשות זאת באופן טבעי, ואינה ממצה את כל האמצעים הרפואיים כדי לנצח את הטבע, תוגדר כלא שלמה, כמי שלא נענית לאתגר המתבקש שניצב בפניה ונאבקת על הזכות או החובה להיות אם.

 

כמה מאיתנו באמת ניהלו דיון אמיתי עם עצמן, לפני הבחירה להיות אימהות? נשים מתארות זאת כמהלך טבעי, חלק בלתי נפרד מהחיים. גם בקרב נשים שהתחילו בתהליך של טיפולי פוריות, מעטות שאלו את עצמן בכנות האם הן באמת רוצות לצאת למסלול הארוך והמפרך הזה, האם הן יציבו לכך גבולות, ואם כן - אז מתי ואיזה. רובנו פשוט נעננו לאתגר שהוצב בפנינו.

 

ההחלטה לא להביא ילדים היא בלתי הפיכה, אבל כך גם ההחלטה כן להביא ילדים

לאחר שכבר ילדנו, והילדים כבר כאן, כמעט אף אחת לא תהיה מוכנה לנהל עם עצמה את הדיון הזה ולשאול האם הייתה זו החלטה נכונה. התשובה מפחידה, ומשמעותה של תשובה שלילית הינה שאנחנו כבר לא אימהות טובות. לימדו אותנו להאמין שאימהות היא יצר טבעי, צורך ביולוגי ונפשי.

 

אימהות גם נחשבת אמיתית רק ברבים. ילד אחד זאת עדיין לא משפחה, את צריכה כמה ילדים ורצוי שיהיו משני המינים וכמובן בריאים. כשאנחנו מגיעות לגיל המתאים דואגים להזכיר לנו את זה, שוב ושוב. לאלה מביננו שאין להן ילדים תמיד יהיו מי שירמזו שהשעון הביולוגי מתקתק, לאלה שיש להן ילד אחד ישובו וישאלו מתי תעשה את השני, לאלה עם שני ילדים יחכו כולם לשלישי, לאלה עם ילדים ממין אחד יבהירו כי עוד ניסיון אחד יביא המין הנכסף. בכל מקום ובכל זמן - הגיל, הרחם ויכולת הפריון שלנו הם עניינם של כולם.

 

ילד אחד זאת לא משפחה (צילום: Shutterstock)

 

כך, גם אם רצינו לקחת רגע לחשוב עם עצמנו, להתלבט ואולי להחליט שלא, מיד ידאגו להחזיר אותנו לתלם, מיד יזכירו לנו כי כשנתחרט יהיה מאוחר מדי, וכי אף פעם לא שמעו על אישה שהצטערה שהביאה ילדים, רק שמעו על כאלה שהצטערו שלא הביאו. תמיד מישהו יציין שההחלטה לא להביא ילדים היא בלתי הפיכה, כאילו שההחלטה כן להביא ילדים היא לא כזאת.

 

ראוי שהחלטה גדולה וקשה כל כך תהיה בחירה חופשית

במרבית הצמתים בחיינו אנו נוטות לקיים מונולוג/דיאלוג של בחירה, פנימי או חיצוני, ואילו כאן אנו, הנשים, נטלנו מעצמנו את החירות לבחור, את הזכות הלגיטימית לנהל דיאלוג פנימי או חיצוני, אישי או ציבורי, כדי לוודא האם אנחנו באמת רוצות להיות אימהות.

 

וכך גם אני, אימא לשלושה בנים, עו"ד, אשר מקבלת לאורך כל היום החלטות מתוך בחירה, מוצאת את עצמי מחפשת תשובה לשאלה ? למה אנחנו נמנעות מלנהל עם עצמנו דיון בשאלת האימהות שלנו? איפה מתחילה ואיפה נגמרת (אם בכלל) השליטה שלנו על הבחירות שלנו? כמה משקל אנו נוטות לייחס לחברה במקום הכי אישי, אינטימי ופרטי שיש לכל אחת מאיתנו?

 

כאימא אני יודעת שזו המחויבות הגדולה ביותר והקשה ביותר שאישה יכולה לקחת על עצמה, וראוי שהחלטה כזו תהיה החלטה חופשית, נקיה מלחצים חברתיים ומציפיות חברתיות.

 

כאישה, אני מודעת לכוחות והלחצים המופעלים עלינו במטרה להפוך אותנו לאימהות, ולהרחיב את הקן המשפחתי עד כלות. אני גם יודעת כי הקביעה ה"טבעית" לכאורה, לפיה בכל אישה יש כמיהה לאימהות וכל אישה מחויבת להגשים את אימהותה - היא הכלי באמצעותו אנחנו מובילות את עצמנו אל ההחלטה הגדולה ביותר שלנו, מבלי לעצור ולשקול מה אנחנו באמת רוצות. האם גם בנו נמצאת אותה כמיהה בלתי נשלטת להפוך לאימהות?

 

אני מאמינה שהגיע הזמן שאימהות תפסיק להיות אתגר שצריך לעמוד בו, ותהפוך להיות אתגר שצריך לרצות בו, לבחור אותו.

 

לצורך דיון בנושא, פתחתי קבוצה שנקראת "אמהות או לא להיות - אימהות כבחירה", ואתן מוזמנות להצטרף

תגיות