לחיות אורגני
"אמא, אני רוצה ענבים!". נהדר, נכון? הילד מבקש פירות. זה בריא, לא?
"אוטובוס הקסמים", הינה תוכנית אהובה אצלנו בבית. גברת פריזל יודעת כיצד לכווץ את האוטובוס שלה לגודל קטנטן ולחשוף בפני התלמידים שלה עולם ומלואו. ומה היו מגלים גברת פריזל וכיתתה בתוך הענבים אותם מבקש הקטנטן?
בחודש אוקטובר 2012, הגישה עמותת אדם, טבע ודין עתירה כנגד משרד הבריאות בדרישה לקבל נתונים אודות חומרי דברה הנמצאים במוצרי מזון. לטענת העמותה, פרסם משרד הבריאות בחודש מאי 2012 באתר האינטרנט שלו את ממצאי הבדיקות של חומרי הדברה במוצרי מזון המשווקים בישראל מהשנים 2007 ועד 2010 וכי המידע אשר פורסם היה חלקי ביותר והותיר את ציבור הצרכנים במצב של חוסר ידיעה באשר לאיכות ולבטיחות המזון שהוא צורך.
רוב המידע, כך טוענת העמותה, היה חסר. בבדיקות לא צוין שמה של רשת השיווק שבה נמצאה החריגה מרמת שאריות חומרי ההדברה המותרת או שם החקלאי שבתוצרתו נמצאה החריגה. מדהים, כי בהתאם לממצאים העמותה, לא ניתן לדעת מסיכום ממצאי הבדיקות מהו החומר הנמצא בחריגה מהרמה המותרת והאם מדובר בחומר שרעילותו גבוהה או נמוכה במיוחד.
ביום הגשת העתירה, התקבלה תשובת משרד הבריאות אשר כללה את המידע המבוקש. מצמרר לגלות כי משרד החקלאות עדיין אינו חושף את שם החקלאי אשר שיווק את התוצרת או את שם הרשת וטוען כי אינו מוסמך לכך.
האם הייתם נותנים לילדכם כימיקלים מיותרים מרצונכם החופשי? ועוד משלמים על כך? ברור שלא. אבל זה בדיוק מה שעשינו בשנים האחרונות, בהתאם לתשובת משרד הבריאות, אשר חושפת חריגות חומרים בפירות וירקות שכולנו אוכלים. כך, הגדיר הסקר אותו פרסמה העמותה את חמישה עשר המזוהמים המובילים ובינהם ענבים, תפוח עץ, פירות הדר, אגס, אפרסק, פלפל ותפוח אדמה. מי מאיתנו לא מחזיק אותם בבית? עשבי התיבול אגב, מככבים ברשימת עשרת החורגים הגדולים בסקר. המוביל הוא שמיר עם 86.3% חריגה ואחריו מנגולד, נענע, טרגון, כוסברה, סלרי ועוד ועוד... כולם בני בית במטבח שלנו.
מתוך האתר elinorflowers.com
למה אין דין ואין דיין? מדוע הכול פרוץ? ולמה לא מפרסמים את שמם ופרטיהם המדויקים של אלו אשר מרשים לעצמם לחרוג מהתקן המותר? מתי ואיך הגענו למצב בו הכול מותר עד שמישהו דופק בכוח עם היד על השולחן ומזעזע משהו ולמה זה חייב לעבוד ככה?
וכולם קונים וכולם אוכלים. מה יש בחומרים הללו? למה מגבילים את שיעור השיירים שיכולים להיוותר בפירות ובירקות שלנו? מה הנזק אשר נגרם לנו כאשר צרכנו במשך שנים את חומרי ההדברה האלו בחריגה? מהי ההשפעה של כל חומר וחומר על הגוף שלנו? הרי היינו שואלים את השאלות הללו לא היו נותנים לנו שקית קטנה עם החומרים האלו ומבקשים מאיתנו לבלוע, אז מה ההבדל?
הדעת נותנת כי כאן הייתה קמה תנועת המחאה הבאה. בואו נדפוק אנחנו על הדלת של משרד החקלאות, נברר את פרטי החקלאים אשר שיווקו לנו ברוב חוצפתם במשך שנים חומרים במינון אותו אסור לנו לצרוך. אף אחד לא הזהיר, אף אחד לא טרח. הי, זה בסך הכול הבריאות שלנו ואני לא מתחילה לדמיין מה זה עושה לגוף של פעוט בן שנה שרק מתחיל להתפתח. הלו, מישהו יכול להיות כאן המבוגר האחראי?
כן, הדעת נותנת. הייתם חושבים, נכון? אבל אני רואה את המציאות ברחוב. "אורגני?, את קונה אורגני?", מורמות הגבות בזו אחר זו. זה נורא יקר וגם בטח בכלל לא אורגני באמת. סתם עבודה בעיניים. בשביל מה, סתם בזבוז של כסף, כנראה אין לך על מה לבזבז. כי במדינה שלנו לחיות אורגני זה פלצני, מתנשא, מיזנטרופי והרבה פעמים מעורר לא מעט לעג.
ברור, כי לו יתרבו צרכני האוכל האורגני, ירד המחיר בהתאם. והוא צריך לרדת, אני הראשונה להודות בכך. המחיר אכן גבוה ולעיתים גם לא ריאלי לצריכה קבועה. ברשת בה אני קונה בקביעות, יש לא מעט מבצעים ולעיתים עלות הירקות שווה אם לא זולה יותר מעלות הירקות אשר אינם אורגניים. אבל זו לא המהות. המהות היא שלאדם שמבקש להזין את משפחתו במזון אשר אינו מכיל חומרי הדברה אשר איכות הפיקוח על מינונם באה לכדי ביטוי בסקר של עמותת אדם טבע ודין , צריכה להיות האפשרות לעשות זאת במחיר שפוי.





React to WordPress