תמיד כשאני מצחצחת שיניים הראש שלי נודד במחשבות,אם ההמלצה היא צחצוח פעמיים ביום 2 דקות בכל פעם אני כבר הרבה הרבה מעל הממוצע וגם הפעם אחרי אירוע ההשקה חזרתי מאושרת שברשותי שי חדש והוא מברשת שיניים חשמלית,מייד כשנכנסתי הבייתה החלטתי לנסות ושוב..הראש מתחיל לנדוד

כשעוברים דירה דברים נראים אחרת

פתאום השקע בבלטה החומה נראה לי אחלה

המשקוף שצבוע בפזיזות נעים לעין

ואת אשכרה תתגעגעי

להכל

לדירה הישנה והטחובה הזו

שבחודשים האחרונים כשהיית נכנסת אליה היה בה ריח כל כך מוזר. של בישול, אבל לא מכאן.

היית רגילה להיכנס לחדר ולצנוח על הספה בצבע בז'

 

כל הרגעים הקטנים של סוף היום

בכלל, אין על רגעים קטנים

שנצרבים לך כמו נמש על הכתף

שאת אוהבת לפעמיים להסתכל עליו, עד שהעין מתאמצת מדי

עד שאת חושבת איך הנמש הזה הגיע להיות עלי

 

ונזכרת בחודש שלך על חוף באוסטרליה

לקום להימרח בקרם הגנה, לשים בגד ים, ללבוש גופיה, מעבר חצייה אחד

וזהו את בחוף.

פורשת מגבת ענקית, מסדרת את התיק ככרית וזהו. אין מה לעשות, רק להסתכל על המתרחצים

לנחש מי מאיזו מדינה, הבחורה הגבוהה והבלונדית היא משבדיה? או שאולי הולנד? ואז את בכלל שומעת אותה מדברת במבטא דרום אמריקאי כובש.

אחרי תנומה את מוודא שנגן המוזיקה שלך עדיין עליך, ומעבירה לשיר של אלטון ג'ון וחושבת מה לעשות בערב.

השמש בעיניים, שוב

 

מתקלחת.

תמיד כשאנשים אחרים יוצאים ממקלחת הם נראים לי כל כך נקיים ורעננים.

הם ולא אני

אני לא

לא נראית רעננה, לפעמיים כן מרגישה, אז אולי זה מה שחשוב, מה שמרגישים בפנים

 

מה ההבדל בין הדברים שאני לא זוכרת לבין הדברים שאני זוכרת כל כך?

הדברים שאני זוכרת, אלו דברים שכבר פיתחתי מתוכי, פנטזתי עליהם מתוך בסיס מסוים ומינימלי.

אז בעצם זיכרונות זה פנטזיות, חלומות בהקיץ שמתמזגים עם המציאות, משהו שהוא שלי פרטי, בלי קשר למה שבאמת קרה.

ומה שלא קרה, יכול להיות שקרה אבל אני לא רוצה לחשוב עליו, אז הוא בעצם לא קרה.

אם אני לא ממשיכה לשים עליו את הרצונות שלי, אז מה זה אומר בעצם?

נבירה

 

כמה אפשר לנבור?

באותה הכמות שמצחצחים שיניים.