נכנסתי לחדר מולי ישב אדם שנראה נינוח נעים וקשוב (בדיעבד הרושם הראשוני שלי לגביו היה נכון)

אני זוכרת שזיהיתי את השיר שבחר כצלצול לנייד שלו ? דפש מוד.

 

לא זוכרת מה שאל ומה עניתי או מה ספרתי. זוכרת רק שלושה דברים נוספים:

1. את החיוך הגדול שלו

2. שהמגבלה שלי לא הייתה אישו עבורו

3. בסוף הראיון הוא אמר: "מה זה לא ברור שהתקבלת?" ? הוא ואחרים מלווים אותי כבר ארבע שנים. 

 

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות" (ג'ון לנון) - שמחתי שהתקבלתי סוף סוף לעבודה אחרי דחיות דיפלומטיות,  אבל לי בנקודה זו היו לי תוכניות אחרות עבורי, שאפילו האיש שישב מולי וקיבל אותי לעבודה לא ידע עליהן. ואפילן שבנקודה זו כבר הכרתי טוב טוב את מה שג'ון לנון אמר אני בחרתי להתעלם ולשכוח ? והוא צדק כ"כ צדק.  

 

התחלתי את המסלול האקדמי שלי בגיל 22 - למדתי פסיכולוגיה וחינוך מתוך רצון להבין מהיכן דברים נובעים ומכאן גם להוביל לפתרון. וכן, רציתי גם לעזור לאחרים (קלישאה ראשונה). בתקופה זו של חיי, קוהרנטיות הייתה זרה לי ותהיות רבות ליוו אותי. שאלת הלמה הייתה שאלת המפתח והפסיכולוגיה עזרה לי להבין את מהות הדברים ? תהליכים, סיטואציות והתנהגויות. התחלתי לענות לעצמי על הלמה וגם הכנסתי לארסנל הפרטי דרכים להתמודדות. באופן הדרגתי, התחלתי לאסוף את החלקים המפוזרים שלי ולהפוך למגובשת. לא, היום אינני תרפיסטית משום הפרשי מספרים, לקות למידה ובנוסף בנקודת הזמן ההיא, חוסר בשלות.

 

כיום עוזרת לאחרים שבאים להתייעץ ולשאול ולעצמי. ושאלת הלמה עולה עדיין, גם בגילי המופלג ואני נותנת מענה וגם מקשבה לזולת הקרוב. לא התייאשתי והחלטתי לעשות הסבה לחינוך מיוחד. מתוך רצון ואמונה חזקה להיות מודל וחיקוי לאלה שכמותי רק קטנים ממני (קלישאה שנייה). באתי מתוך הניסיון והגיבוש שכבר ניחנתי בו ומתוך החוויה של בגובה העיניים, כי כולנו יושבים בכיסא או מתמודדים כך או אחרת. בנקודה זו הארסנל היה גדול דיו ורציתי לשתף ולתת. לאחר שסיימתי את המחויבויות האקדמיות שלי בהצטיינות ולמדתי בבתי ספר, מתוך אותה מחויבות קבלתי רישיון להוראה ומכאן יצאתי לחפש עבודה בשוק החופשי. והסתבר לי שהשוק לא כ"כ חופשי ושיש לא חוקים מאוד ברורים (קלישאה שלישית)  עם הניסיון והרישיון הגעתי לראיונות העבודה חדורת מוטיבציה ואמונה במה שיש לי להציע וביכולת שלי לעבור את הראיון. כי לא זו בלבד שיש לי רישיון וניסיון אלא גם אני יודעת למכור את עצמי .

 

לא, לא שכחתי מהמגבלה שלי ולא ניסיתי למזער אותה. הייתי בטוחה שהמראיין\ת יחשבו כמוני - אני מודל לחיקוי וגורם מוטיבציוני לתלמידים. אך בכל זאת, מכיוון שאני יודעת שמדובר במגבלה, עדיין הסיכוי לדחייה קיים ועל כן עניין המגבלה ישב לי איפה שהוא שם מאחורה. הגעתי לראיון עם תיק העבודות ? יודעת איך להציג את עצמי, איך להסביר ואיך לענות ? מלאה כרימון בידע, רצון, מוטיבציה וחזון חינוכי. 

 

תשובת המראיינת הייתה: "נחזור אליך" והיא חזרה, אבל, תשובתה הייתה שלילית: "אנו לא צריכים מורה כרגע". 

חשבתי, איך זה שאתם לא צריכים מורה כרגע אם רק לפני מספר ימים חיפשתם מורה שתאייש את התפקיד?

אני יודעת שמישהי שאינה מוגבלת התקבלה למשרה שחפצתי בה. הכיסא שלי, אני לא מודל וחיקוי עבורה, אלא תמרור אזהרה ? נא לא להתקרב ? עוד דחייה נכנסה לרזומה הדחיות המגוון שלי.

 

תעסוקת אנשים בעלי מגבלה

בישראל חיים כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. כ- 20% מהאוכלוסייה הם אנשים עם מוגבלות פיזית, חושית, שכלית, נפשית ומוגבלות כתוצאה מתחלואה כרונית (ג'וינט ישראל, 2010). הנתונים מראים כי בעוד שיעור התעסוקה בקרב אנשים ללא מוגבלות הוא כ 71%, השיעור המקביל בקרב אנשים עם מוגבלות נמוך יותר ועומד על 51.6% ( gov פורטל השירותים והמידע הממשלתי, 2013). לא אני לא מתייחסת למרכיב המגדרי (נשים לעומת גברים) כי במקרה הזה הנתונים מורכבים ותלויים בפרמטרים רבים. כמו משלוח יד השכלה וכו', אבל גם כאן התמונה לא מזהירה. 

 

ההיקש העגום ? עבודה ? מגבלה ? אישה.  עפ"י הנתונים היבשים הנ"ל הסיכוי שלי לעסוק במשהו הוא נמוך - הנתונים ההתחלתיים שלי לא משהו ועם זאת אני תמיד שואפת ומחפשת פיתרון. 

 

מניפסט תעסוקתי קצר 

נכון , להעסיק אנשים עם מגבלה דורש התאמות פיזיות ותפיסתיות אמרתי, נכון. ומכאן לדעתי נובעת גם הבעיה כי גם אם יש לך את המוטיבציה והכישורים הנדרשים, המעסיק לא מכיר ומעדיף לא להכיר את ההתאמות. יותר פשוט וקל להעסיק אדם אם אותם כישורים שלא דורש התאמות ? מדובר בעבודה והבוס רוצה תוצאות לא מעניין אותו ולא נכון לו להתעסק עם התאמות ולהתעכב. האדם המוגבל עד שעזר אומץ ונכונות להגיע לראיון העבודה למרות המגבלה והחששות , מקבל סירוב .

 

הסירוב מעורר שוב את הקשיים עושה זום אין על המגבלה ונגזרותיה השליליות ומכאן מוריד פלאים את האיכויות שהיו קיימות בו משום שאין בהם שימוש. כשאין שימוש במשהו לאורך זמן הוא מתנוון לאט לאט ומכאן גם כישורים שניחנת בהם מתאדים לאט לאט. גם תפיסתך העצמית הופכת לשלילית במקום פרמטרים של מוטיבציה וערך עצמי גבוה ? הערך העצמי והמוטיבציה יורדים הופכים נמוכים ? הניוון העצמי הנפשי הזה הופך אותך לתקוע ולא שמיש . ומי שלא לקח עצמו לראיונות ,למרות הרצון ידע את סיכויי, הכיר את התהליך וויתר. הוא כבר נמצא בניוון העצמי מבלי שיצא מהבית ? ככה באמת אנו הופכים לנטל על החברה. ולמה ? לא כי אנחנו לא רוצים ללמוד או שאין לנו כישורים או יכולות זה  כי לא ניתנת לנו ההזדמנות.  

 

וכאמור יש לנו ובנו יכולות וכישורים ,שהרי אפילו סטטיסטית לא יתכן שמדובר במיליון וחצי נטולים. יתרה מזו , רמת המוטיבציה שלנו גדולה לאין שיעור מתוך ההשתוקקות. מוטיבציה זה מנוע חזק ומסיבי כי אתה נותן מעבר ואז התוצאות הן משמעותיות ולטווח הארוך ומכאן התועלת עולה על העלות ? העסק מרוויח כי הוא קיבל את מה שרצה ויותר. והעובד המוגבל שהפך ליצרני ושמיש כי לאחר תקופת ההסתגלות רואים יכולות, כישורים, עשייה ,ומוטיבציה שלדעתי במקרה שלנו ,הם כאמור ארוכי טווח ואז גם הפרמטרים כמו הערך העצמי והתפיסה העצמית, עולים וזה משליך גם להיבטים אחרים בחיים. 

 

אם הייתי המוגבלת היחידה על פני האדמה אז ניחא, בעיה שלך תתמודדי לבד. אבל אני לא, אנחנו כמיליון וחצי אנשים, מסה עצומה וגדולה ביותר ? המעסיק צריך להכיר את עניין היכולות, הכישורים,  העלות והתועלת המוטיבציה  והטווח הארוך ? תמים ?

 

ומה איתי, האם אני מובטלת ?? ? עפ"י כל מה שקראתם עד כה הסבירות שאהיה מובטלת גבוהה.  אבל לא, אני ועוד כמאתיים איש בעלי מגבלה עובדים. כן, מאתיים איש ויותר . זוכרים שאמרתי שעם כל זאת אני תמיד שואפת ומחפשת פיתרון? אחרי שכאבתי את העובדה שלא התקבלתי לעבודה כמורה לחינוך מיוחד. הופניתי ללינק באתר אינטרנט וזוכרים שסיפרתי בפיסקה הראשונה ,על האדם שראיון אותי וקיבל אותי לעבודה ?  הוא מנכ"ל החברה בה אני עובדת , אמיר בר נתן . ואם יש מנכ"ל אז יש גם בעלים , אפרת וגיל ווינש. 

 

Call יכול 

אני עובדת בכל יכול. call יכול  הוקמה לפני למעלה מ 5 שנים, במטרה לספק הזדמנות שווה בשוק העבודה לעובדים עם מוגבלויות ולאפשר להם להתפרנס בכבוד. מדובר במודל חדשני שאין לו אח ורע בעולם, ובאמת באים אלינו מהעולם ללמוד ולדעת וגם חברות עסקיות מגיעות ואנשים בעלי השפעה. כיום המוקד מונה מעל ל-200 עובדים המספקים שירות טלפוני למגוון חברות מובילות במשק. העובדים המועסקים הינם בעלי קשת רחבה של מוגבלות פיזיות ונפשיות בטווח גלאים של 20-65 וממגזרים שונים. העובדים עוברים הכשרות בחברות השונות והתאמות אישיות. 

 

כל יכול היא מיזם עסקי חברתי 

אני הייתי אישה סגורה, נחבאת אל הכלים, לא מרבה לדבר לשתף ומחפשת תמיד את הפינות. היום יש שיגידו שהבעיה הפוכה אני לא מפסיקה לדבר ולשתף ויש לי מה להגיד! היום אני משמשת כדוברת החברה, עורכת וכותבת בעיתון של עובדי החברה ומוקדנית. ולא רק אני, ישנם אחרים שהפכו אחראי משמרת או מנהלים. דלתם של אנשי מטה החברה פתוחה והם מודעים לצרכים וזאת במקביל לשיפור ומקסום העשייה. הם עשו ועושים את מה שאחרים לא רצו לעשות או עושים לבודדים ? הם עושים את ההתאמות כי הם עושים זום אין על היכולות הכישורים והמוטיבציה. הם רואים לטווח רחוק וסופגים את תקופת ההסתגלות. חשוב לציין שאנו ממשיכים לגדול. 

 

זוכרים את מה שג'ון לנון אמר? ?החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות ? זה מה שקרה לי. אני עובדת בכל יכול ארבע שנים. תחושת המשפחתיות העזרה מעבר לענייני העבודה, ההכרות האישית שלנו זה את זה יוצרת את המקשה האחת הזאת. ואני יודעת שישנם אנשים שהכרתי בכל יכול שילוו אותי תמיד .

  

 לסיום - קבלו לינק לקישור של החברה שם תגלו על העשייה ועל משפחת כל יכול:

https://www.facebook.com/#!/pages/Call-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C/164720066876671 

 

 

 

 

 

 

תגיות