על מלחמה ושלום
אני שונאת מלחמות, מאבקים וקונפליקטים כי הדבר יוצר אצלי אנדרלמוסיה רגשית ומחשבתית. לכן , אני חותרת תמיד לפשרות וכך יוצרת הרמוניה ומכאן נדיר לראות אותי במצב מלחמה .למעשה ב99% היא לא יזומה על ידי אלא היא ניכפת עלי.
אני כרגע במצב של מלחמה עפ"י הפסקה הקודמת אפשר להבין שיש סיכוי מאוד גבוה שזו נכפתה עליי \ עלינו ? אתם צודקים המלחמה נכפתה, אבל לא רק עליי. עליי ועל למעלה מ200 מחברי לעבודה . אם היה מדובר רק בי יתכן והפוסט היה מעורר אמפטיה או אפילו התעלמות אבל מדובר ב200 עובדים. 200 אנשים בעלי מוגבלויות רגשיות נפשיות פזיות ? שנמצאים במצב של מלחמה ומדובר במלחמת הישרדות של להיות או לחדול .
אם הייתה מגיעה אליכם מסה של 200 איש בעלי מוגבלויות ( הליכונים , כיסאות גלגלים מקלות הליכה, מכשירי שמיעה וכאלה למשל עם מוגבלויות נפשיות ) הביתה ודופקת על דלתכם לא הייתם פותחים להם את הדלת ? ? רק כדי לראות במה מדובר . אני בטוחה שהייתם פותחים מקשיבים ואפילו מנסים לעזור הרי אנו עם ישראל. אנו אחים ערבים זה לזה
אבל במקרה הזה מדובר בחברה חברה עסקית עם דגל ותפיסה חברתית .- Call יכול .בימים אלו הדגל שלנו מורד לחצי התורן. אנו עומדים בפני סכנה ממשית של סגירה . אנו מספקים שירותי טלפוניה במגוון תחומים ולמגוון חברות מובילות במשק. מדובר במודל עסקי חברתי ראשון מסוגו בארץ ובעולם . אתם זוכרים שמדובר באנשים עם מוגבלויות נכון? לחלקם זו העבודה הראשונה. גם המבוגרים שבהם. לאחרים כמוני לא נתנה ההזדמנות של ממש להשתלב בתעסוקה. למרות התארים והתעודות .מדוע? בשל המגבלה, הסטיגמה והחמלה המתלווה, מרבית המעסיקים מעדיפים שלא להעסיק או להתעסק עם נכים. ועוד עם 200 כאלה. הגזמתם ! ? אבל כל יכול כן רוצים וכן מאפשרים
כל יכול הוקמה לפני כ6 שנים במטרה לספק עבודה לאנשים בעלי מוגבלויות מתוך התפיסה שגם לנו מגיע וגם לנו יש מה לתת. השכר נקבע בהתאם להנחיות במשק ? אנו לא מפעל מוגן. במרבית העסקים בשוק החופשי בישראל השילוב של נכים הוא נקודתי .המעסיק מעסיק נכה בודד או בודדים במסגרת רצון טוב של מנהל בודד או בהתאם לנקבע עפ"י חוק . בעיני זה נתפס ונראה כ" עלה תאנה" בלבד, מה עוד שמרבית המעסיקים לא יכולים להתחייב על רצף תעסוקתי של שנים.
אבל כל יכול ? הבעלים ד"ר גיל וינש ואפרת שגב וינש לקחו על עצמם את המשימה לאפשר לנו לעבוד . זה גאוני בטלפון- לא שומעים או רואים את המגבלה וכך מתייחסים לתוכן . נוצרה פה סביבת עבודה עסקית, סטנדרטית, מאתגרת ומעניינת. נעימה ורגילה. הם צירפו אליהם את אמיר בר נתן מנכל החברה וצוות גדול נרחב ומיומן של מנהלים שעבר הכשרות מתאימות .
למה זו משימה ?- בוא נהייה כנים להעסיק אנשים עם מגבלה זה לא ענין קל ופשוט. הדבר דורש התאמות פיזיות, ניהוליות וחברתיות. למשל ? של מעברים רחבים ועמדות רחבות לכיסאות גלגלים של מעליות מדברות ומספרות על הקומות, של אמצעי הנגשה לכבדי ראייה ושמיעה, של התחשבות בצרכים האישיים והרגשים של כל אחד ואחד מ200 העובדים. על חשוב להבין, לחלק מאתנו נדרשת תקופת הסתגלות ארוכה מהרגיל, לוקח לנו זמן ליישם את הידע משום שמרביתנו ללא ניסיון קודם, ללא ביטחון עצמי או פשוט איטיות ( כמוני ) . לאחר תקופת ההכשרה וההסתגלות אנו הופכים לטובים שבטובים בכל הפרמטרים שעל פיהם אנו נמדדים כמו כל נציג מן השורה ואף יותר.
לכל התאמות האלו דרוש מימון. דרוש כסף. למרות שעל פי חוק המדינה מחויבת לממן לנו את ההתאמות, המדינה עדיין לא מכירה בכל ההוצאות שיש לעסק ייחודי כמו כל יכול . עד עכשיו הכסף הגיע מכיסם הפרטי של גיל ואפרת , יזמים ומשקיעים פרטיים שמצליחים להביא בשורה עסקית חברתית ומבקשים מהמדינה לקחת חלק ואחריות רק על ההוצאות עבור ההתאמות. גיל אמיר ואפרת דפקו על הדלתות המתקצבות מטעם המדינה והעבירו את הניירת התבקשת והמתינו . בחודשים האחרונים הגיעה סוף סוף ההכרה המיוחלת ,השרים מהמשרדים השונים האמונים על תעסוקת נכים? הכלכלה והרווחה ? התרגשו, הבינו תמכו אבל הכסף עדיין לא הועבר.
מדוע זה משתלם למדינה? מעבר לפן הערכי והחברתי הברור מאד, הקצבאות שלנו קטנות באופן יחסי למשכורת, אנחנו משלמים למדינה ביטוח לאומי , צורכים פחות שירותים ותרופות והופכים להיות עצמאיים ומהווים פחות נטל. על המדינה ועל הסובבים אותנו.
הגישה הדרוויניסטית, מדברת על יכולתם של המינים ה"חזקים" והמותאמים יותר לסביבתם לשרוד בטבע ? בנק' זמן זו נגמר לנו הכסף ולכן עברנו לידיו של מפרק מכאן אנו חיים על זמן שאול אנו כבר לא חזקים לא יכולים לשרוד .אנו בשעון חול ? אם בזמן הקרוב המדינה לא תעביר את התקציב אנחנו נסגר וכל המאתיים עובדים בעלי מוגבלויות ילכו הביתה
אבסורד ? שכל יכול מומנה עד כה מידיים פרטיות ולא תוקצבה על פי חוק מטעם המדינה שלא רק צריכה הייתה לתקצב אלא לברך ולשבח את הפלא החברתי עסקי . פטנט עסקי חברתי שכבר נלמד ומועתק ברחבי העולם.
לא זאת בלבד שכל יכול מתייחסת לכישורים ליכולות ולהתאמות הנדרשות לנו כדי למקסם את היכולות שלנו בנוסף הם ,בניגוד לאחרים, רואים את היכולות ומודעים לכישורים . ישנם נציגים שהפכו למנהלים ואחראי משמרת ואני השתקנית הפכתי לדוברת החברה
חשבו מה זה עושה לנו . העובדה שהפכנו לאנשים יצרנים בעלי ידע ויכולות, איך זה משפר את התפיסה שלנו בעיניי עצמנו והסביבה .יתרה מזו המגבלה בעיני כל יכול היא משנית היא פתירה . חשבו כמה זה מאזן אותנו . חשבו למשל על העובדה שלכם היא אולי טריוויאלית ולנו לא של לקום בבוקר לעבודה ולקבל משכורת על עמלנו
יתרה מכך אנו משפחה. משפחת כל יכול. החברות בנינו היא לכל החיים ואם צריכים עזרה אישית פונים אחד לשני , למנהלים או לבעלים ומקבלים לרוב מענה מלא ונעים.
מארג העובדים הוא מארג מופלא שכולל דתיים ,חילונים, ערבים ,יהודים, מזרחים, אשכנזים, מבוגרים וצעירים . תמצות של כל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. אנו יושבים זה עם זה מכבדים זה את זה ומסתחבקים ? כך עושים שלום !
אבל כאמור כרגע אנו במלחמה מלחמת הישרדות !!! נראה לכם שהמדינה תיתן ל200 איש בעלי מוגבלויות הביתה ? ?.?
אני בעד שלום תמיד הייתי, לכן אני ממתינה ומקווה
אפרת בן יצחק , דוברת כל יכול
מסתייעת בכיסא גלגלים ממונע לשם ניידות





React to WordPress