הכנסת הכי פמיניסטית שהייתה בישראל?
השנה היתה טובה לנשים בכנסת. נשים הידועות בפעילותן הפמיניסטית הפכו לח"כיות ומספר הנשים בבית המחוקקים והמחוקקות גבוה יותר מאי פעם. יחד עם זאת האידיליה עוד רחוקה
בסוף נובמבר 2013 החליטה יו"ר הוועדה לקידום האשה בכנסת ד"ר עליזה לביא לפעול לשינוי שמה של הוועדה לוועדה לשוויון מגדרי. היא טענה כי השם הנוכחי אינו מבטא את השינויים שחלו בתחום מעמד האישה בעשורים האחרונים. לפיכך, שמה של הוועדה עודכן וכעת היא נקראת "הוועדה לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי".
עוד באון לייף:
הרכב הנשים בכנסת ה-19: זה רק נראה כמו שוויון
עדי קול: ראש המפלגה מקבל את ההחלטות
2013: מאוכזבות ממספר הנשים בכנסת
הצעד הזה המחיש כראוי את העובדה כי השנה היתה טובה לנשים בכנסת, שהתברכה בח"כיות חדשות שידועות בפעילותן הפמיניסטית. גם מספר הנשים המייצגות אותנו עלה: בכנסת הנוכחית יש 26 נשים שהן 21.6% מבין הח"כים – הכנסת הכי נשית שהייתה אי פעם. יחד עם הח"כיות הוותיקות מיהר הכוח הנשי החדש והאנרגטי להסתער על צעדי חקיקה למען נשים ונראה שב-2013 חוקקו יותר חוקים למען נשים משנים קודמות.
כך, למשל בתחום ההטרדה המינית אושרו כמה חוקים: פרסום תצלום או סרט המתמקד במיניותו של אדם, ייחשב להטרדה מינית שעונשה עד חמש שנות מאסר, בעל תפקיד ציבורי שינצל את סמכותו ויטריד אישה מינית, ייחשב כמטריד גם אם האישה לא הביעה התנגדות, מתוך ההנחה כי ביחסי תלות או מרות האישה נמנעת מלהתנגד בשל תלותה במטריד; הפיצוי לנפגעות תקיפה מינית יוגדל מ-50 אלף שקל ל-120 אלף שקל.
כמו כן, גיל הנישואים הועלה מ-17 ל-18; הובטח ייצוג נשי הולם בוועדה לבחירת שופטים ודיינים, גם הגברים יקבלו חופשת לידה בת שמונה ימים על חשבון המעסיק; אושרה בקריאה טרומית הצעה שבכל רשימה שרצה בבחירות המקומיות יהיה ייצוג נשי; הממשלה תמכה בחוק הגנה לעובדת שעוברת טיפולי פוריות; וגם היועץ המשפטי לממשלה קבע כי הדרת נשים היא עברה פלילית. כמובן שלא מדובר ברשימה המלאה.
הממשלה גם אישרה באחרונה כי הנושא המרכזי בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות השנה יהיה זמן נשים, שמשמעותו היא הוקרה והצדעה על תרומתן של נשים למדינה ולחברה ולהגברת המודעות הציבורית לאתגרים שעדיין ניצבים בפני החברה במאבק נגד פערי השכר בין נשים לגברים, תקרת הזכוכית ובמאבק נגד אלימות נגד נשים. בנוסף, הוקמה ועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה שתבדוק איך מחולק התקציב בין גברים לנשים בעקבות יוזמה של ח"כ לביא.
הכנסת הכי פמיניסטית שהייתה לנו?
עם זאת, יש לא מעט הצעות חוק שנפלו, כמו הצעת החוק של הח"כ זהבה גלאון (מרצ) שנועדה לבטל את העובדה שאשה נשואה שיצאה משוק העבודה לארבע שנים נהפכת ל"עקרת בית" וכל מה שעשתה לפני כן נמחק. לעומת זאת, גבר שיוצא משוק העבודה לאותו פרק זמן ממשיך להיחשב כעובד במקצוע שלו. גם הצעת חוק של ח"כ מיכל רוזין (מרצ) שקובעת כי בכל מקום עבודה ימונה אחראי על מניעת אפליה, שיהווה כתובת שאליה אפשר לפנות במקרים של אפליה, נדחתה.
לדברי רוזין, יש בהחלט תחושה שמדובר בכנסת פמיניסטית יותר והיא נובעת מכך שיש ח"כיות חדשות רבות שהן פעילות ותיקות בתחום ומודעות לו, שהצטרפו לח"כיות הוותיקות שפעילות בנושא. "אם בעבר היו ח"כיות שפחות מעורות בפמיניזם, כיום יש שילוב של ותיקות וחדשות מאוד מודעות ובעלות רזומה של עשייה פמיניסטית. שדולת הח"כיות והדם החדש שהגיע לכנסת יצרו תחושה של עשייה יותר גדולה".
רוזין הצליחה להעביר עד כה שני חוקים שעליהם היא חתומה: הגדלת הפיצוי לנפגעות תקיפה מינית והגדרת הטרדה מינית של עובד ציבור כיחסי תלות ומרות. "עם זאת, היו חוקים שלצערי לא עברו כמו הכשרה לילדים נפגעי תקיפה מינית, חוק הטרדה מינית בבתי ספר, הצעת חוק להציב אחראי על מניעת אפליה. החוק הזה נדחה בתואנה שאין צורך להעיק על מקומות עבודה, על אף שזה לא עולה להם שקל. גם הצעת החוק למתן חופשת לידה לסטודנטיות לא עברה בנימוק שיש לאפשר למוסדות האקדמיים חופש פעולה. גם הניסיון להאריך את הזמן שבו אסור לפטר אשה במקלט לנשים מוכות לא צלח".
למרות תחושת השינוי בכנסת לטובה, עדיין נדרשת עבודה רבה. "המפלגתיות עדיין גוברת על האחדות הנשית. לא היו חוקים שהאופוזיציה הציעה וח"כיות הצביעו בעדם בניגוד לעמדת הקואליציה, אבל יש אמירה מאוד ברורה של ח"כיות בקואליציה שמבקשות לתת לפמיניזם ומגדר ביטוי בממשלה. ח"כיות דתיות, למשל, לא תומכות בשוויון זכויות להומואים ולסביות כי זה נוגד את תפישתן. אפשר לומר שיש אווירה של אחדות נשית, אבל היא עדיין לא חוצה מפלגות. בסך הכל יש מספיק נושאים שנמצאים בקונצנזוס שצריך לקדם: תביעות מיניות, חזקת הגיל הרך, שוויון הזדמנויות, תיקון פערי שכר, ייצוג נשים".
רוזין מסכימה עם הצורך לשנות את שם הוועדה לקידום מעמד האשה. "כשיעל דיין היתה יו"ר הוועדה היא הקימה את ועדת המשנה להומואים וללסביות תחתיה כי זו היתה כוונתה. כאשת שמאל אני מגדירה פמיניזם באופן רחב יותר מקידום הזדמנויות. מדובר בשינוי של כל מערכת ההיררכיה במדינה, גם מול מיעוטים שונים. התפישה שלי היא רחבה בהרבה יותר. ולכן, כשח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) רוצה שאצטרף אליה להחיל את החוק עבודת נשים על יו"ש, אני לא מוכנה שתחיל את החוק על השטחים".
רוזין בהחלט לא נחה על זרי הדפנה ומתכוננת לשנה חדשה של מאבקים. "אני רוצה להסדיר את הליך שיקום נפגעות תקיפה מינית, לפתור את נושא גיל הפרישה לנשים: יש קושי למצוא תעסוקה בגיל מתקדם ומצד שני גיל הפרישה עולה. כל נושא הזנות והפללת הלקוח עדיין פתוח ובכוונתנו לקדם אותו במושב הבא. יש נושאים רבים שבהם חשוב לעסוק ואפשר לקדם אותם, מכיוון שיש הסכמה נרחבת בין הקואליציה לאופוזיציה".
הכנסת הכי גזענית ואגרסיבית שהייתה לנו?
מנגד, ח"כ חנין זועבי (בל"ד) בהחלט לא מסכימה עם הקביעה כי מדובר בכנסת פמיניסטית יותר. "הכנסת הזאת יותר אגרסיבית מאי פעם מבחינת החקיקה הגזענית והמהירות שבה היא נחקקת, כך שאת לא שומעת קול חזק שמתנגד לה.
"פמיניזם היא הגדרה פוליטית וערכית. העובדה שיש יותר נשים, לא אומרת בהכרח שיש שיח פמיניסטי חזק יותר, שכולל גם צדק חברתי ופוליטי. נשים לא מביאות בהכרח פרספקטיבה אחרת וצודקת יותר: אם הן צמחו מתוך המנגנון הקיים, הן יחזקו את המנגנון והסטטוס הקיים - הפוליטי חברתי. אם הן צמחו מתוך מנגנון אחר של שחרור כללי מכל הדיכויים, הן כן יביאו שינוי ופרספקטיבה חדשה".
זועבי מסכימה שיש קולות חדשים של נשים שמייצגות צדק חברתי ופוליטי, אך היא לא מסכימה עם כל מעשיהן, ורואה בהן חיזוק להתעלמות ממיעוטים. "השמאל דוגל בערכים של צדק ולפעמים מתעלם מהצדק. קחו את בעיית הדיור למשל, החברה היהודית סובלת מכך, אך הבעיה אצל הערבים חמורה יותר: ל-50% מהיישובים הערביים אין בכלל תוכנית מתאר, כך שגם בעלי אדמה פרטית אינם יכולים לבנות על המגרש שלהם ואלפי בתים נמצאים תחת סכנת הריסה. גם היום רוצים לגרש 30 אלף בדווים מהנגב. השמאל לא מזכיר את נושא הפקעת אדמות. אנחנו שקופים עבורו".
גם בתחום התעסוקה, טוענת זועבי, יש פער אדיר. "22% בלבד מנשים הערביות עובדות. פחות משליש מהיהודיות. האבסורד הוא שיש ערביות רבות אקדמאיות. אחוז הנשים הערביות שלומדות באקדמיה גדול יותר מהגברים. יש יותר נשים בעלות תואר שני מאשר גברים. הבית הערבי המסורתי מעדיף שהבת תצא ללימודים על פני הבן, כי הבן ימצא עבודה גם ללא תעודה. על פי הסטטיסטיקה כמעט 40% מהאקדמאיות לא עובדות. החברה היהודית מאמינה שהחברה המסורתית הערבית לא נותנת לעבוד, אבל זה לא נכון.
"על פי מחקר שנערך רק 13% מהנשים שלא עובדות לא רוצות לעבוד. השאר לא מוצאות עבודה בשל מחסור במקומות עבודה. כשמפעלים רוצים לפתוח מקומות עבודה בפריפריה, הם עושים זאת ביישובים יהודיים. לכן אפילו בתעסוקה אני לא יכולה להתעלם מהמרכיב הלאומי. לכל מקום בו את הולכת את נתקלת בבעיה בגלל היותך ערבייה".
זועבי נותנת כדוגמה בדיקות סרטן השד שנעשות בחינם מגיל 50, שזהו הגיל הממוצע של נשים יהודיות ללקות במחלה. עם זאת, היא טוענת, הממוצע של נשים ערביות הוא גיל 40 והן לא מקבלות בדיקה בחינם בגיל הזה. "הגזענות נכנסת לכל מקום. זה אוויר מזוהם שאת נושמת מבלי להרגיש".
זועבי מתמקדת כעת בשלושה נושאים עיקריים: תעסוקת נשים, אלימות נגד נשים וייצוג נשים בפוליטיקה. "הכלי המרכזי בקידום החברה הערבית בכל הבחינות הוא לספק לנשים עבודה. כך נצליח להעלות את הרמה הכלכלית ובעקבותיה תעלה המודעות לחינוך, ואז הקדמה וההתפתחות יהיו קלות יותר במערכת החינוך עצמה. המשקל של החינוך יורד כשאין תעסוקה. הצלחתי להעלות את גיל הנישואים החוקי ויזמתי הצעת חוק לזכות לקבל מידע על הליך פלילי, כך יוכלו משפחות הנפגעות לעקוב אחר מצב התיק. בתחום ייצוג נשים בפוליטיקה יזמתי כמה הצעות חוק: רשימות לבחירות המקומיות יכללו שליש נשים. החוק עבר קריאה טרומית. בנוסף, יזמתי הצעת חוק שגם רשימות לכנסת יכללו לפחות שליש נשים. אנחנו יכולות להיות גם מנהיגות. לא חסר לנו דבר".
React to WordPress
