לחיים (38) יש מספרה קטנה, באתי להסתפר אצלו והופתעתי לשמוע אותו מקלל מלאכית..

(מקלל מלאכים? מה נסגר איתו? ?חשבתי לעצמי-)
לשאלתי, פניו הרצינו, והוא התחיל לספר לי סיפור מרתק, מדהים, וכואב!!

אני ספר פשוט, שמתפרנס מהמיספרה הקטנה שברשותי ? אמר לי חיים, והמשיך-.
עד כאן הכל תמים ופשוט.

לפני חודש פגשתי את המלאכית.
נערה יפה, עדינה, מתוקה, עוברת ליד המספרה,
רוב האנשים רצים, ממהרים, אבל היא... יש לה קצב משלה!
חיוך מתוק בזוויות השפתיים, יפה ואצילית.
היא עברה לידי ופלטה ?שלום- קטן ומתוק, -שלום גם לך- עניתי בחיוך.

מאז בכל יום היא עברה, וכל יום אמרה -שלום- קטן, מתוק, ומבויש מעט..
אני מצפה בכל יום לרגע שהיא עוברת... היא המלאכית שלי..  אולי לא שלי.. אבל מלאכית.

יום אחד היא הפתיעה אותי ונכנסה למספרה,
לא רציתי לספר אותה.
אהבתי שהיא "מלאכית" ולא רציתי שתהפוך ללקוחה.

כנראה שגם היא הרגישה כך, ואמרה לי בחיוך "רק רציתי לשבת איתך קצת"
בדקתי שאין לקוח שמעוניין בתספורת, והתיישבתי לידה.
דיברנו על הרבה דברים, אני סיפרתי לה על הלקוחות המרוצים, והיא סיפרה לי על הלימודים שלה..

זה הפך למנהג קבוע.
המלאכית באה לכמה דקות, ואם אין לקוחות אנחנו יושבים כמה דקות ומשוחחים..
היא ממשיכה לדרכה, ואני נשאר במספרה עם חיוך מתוק עד הסגירה.

אתמול העניינים הפכו לגן עדן של ממש
כנראה שהשיחות עשו את שלהן, והמלאכית כנראה הרגישה שזה הרגע הנכון,
היא נכנסה למספרה, ראתה שאין לקוחות ונעלה את דלת המספרה.
התרגשתי. ניסיתי לחשוב על מה היא חושבת. היא התיישבה לצידי וליטפה את ידי ברכות, אני הנחתי את ידי על כתפה החשוף והרך.
כשהיא גלשה לאזורים אחרים... אני אחריה גלשתי גם..
כשהיא גלשה למקומות אינטימיים.. אני אחריה...

במספרה שלי יש חדרון קטן שבו אני מניח את הציוד שצריך לתקן, רמזתי לה שתבוא,
היא חייכה חיוך שובב ונכנסה אחרי..

"הרמזור האדום" הפתיע אותי מאד!
בחורה יפיפייה ללא מלבוש עליון בכלל, רגליים ארוכות ויפות, ועיניים שאפשר לשקוע בהן, רק מכנסון קצרצר הפריד בנינו
כשאצבעותיי חדרו אט אט תחת המכנסון, היא התקרבה אלי ולחשה לי באוזן "בוא נעצור- אני במחזור".
תחושה חמוצה מלאה אותי, אבל חייכתי חיוך רחב ואמרתי לה "לא נורא"-"העיקר שנהנית עד עכשיו"
היא הנהנה בחיוך מבויש, התלבשה בזריזות, ויצאה.
ואני נשארתי במספרה לבד מבולבל ומהורהר..

-כמה היא מתוקה- מחשבה חלפה בראשי ?מה פתאום היא עשתה את כל זה אם היא במחזור?-
-ואולי בגלל שהיא במחזור?- מחשבה סוררת עברה בראשי ?ונערים בגילאי 23 לא יגיבו בחיוך לעצירה מהסוג הזה?-

לפני שנרדמתי הרבה שאלות ריחפו בראשי, ולפני שנרדמתי חיוך מתוק כיסה את פני, -אולי היא פשוט נסחפה-
לא העליתי בדעתי את העומד להתרחש...

בשמונה וחצי בבוקר הנייד שלי מצלצל
המלאכית על הקו "הלו" עניתי בחיוך, שברגע אחד הפך לבהלה.
הקול שלה לא היה רך ונעים, הקול שלה היה נוקשה וכועס.
"מה קרה?" שאלתי בחרדה גוברת,
אני באה להסתפר אצלך!"  -באה התשובה בקול תקיף.
איך? -שאלתי את עצמי- איך היא יכולה לדבר אלי בגסות כזו? ועוד אחרי אתמול?
לא מצא חן בעיניי הקול התקיף, המחליט, הגסות שבה היא קבעה את העובדה.
הסברתי לה בנועם שאשמח לספר אותה, ושאני בהחלט אוהב אותה, ונחמד לי מאד בחברתה, אבל התספורת היא לא בחינם.
התספורת תעלה כמו לכל לקוח אחר.
היא התעצבנה ואמרה לי בהחלטיות מעצבנת "אותי אתה מספר בחינם! נקודה. ואם לא..."

וכאן היא התחילה בשורה של איומים.
"-אתה נגעתי בי.. אתה הטרדת אותי.. אתה לא רוצה למצוא את עצמך בהליכים משפטיים, נכון? "
"אבל הכל היה בהסכמה" התגוננתי
"זה ממש לא מעניין אותי" ?הגיעה התשובה ששברה אותי לגמרי-
"המלאכית" שלי ברגע אחד הפכה ל"שטן". נגעלתי מההתנהגות, פשוט נגעלתי.

הגעתי למספרה כרגיל, ובערב ציפתה לי הפתעה לא נעימה בכלל
היא הגיעה.
התיישבה על הכיסא שבו אני מספר את הלקוחות וחייכה.
החיוך לא היה מתוק כמו פעם, החיוך היה חיוך כואב. חיוך שטני.
חיוך שרציתי לבעוט בה, או לפחות להוציא אותה מהמספרה בבושת פנים.

אני אדם רגוע, ששולט ברגשותיו, ואולי לכן סיפרתי אותה בשקט בדיוק כפי שרצתה
היא יצאה בלי לשלם, ואני שתקתי.
הספקתי לראות אותה יוצאת עם חיוך זדוני מהדלת, חיוך של ניצחון.
בתוך תוכי רתחתי, רתחתי מזעם.
כעסתי על הצביעות, על הניצול, על החוצפה, פשוט כעסתי..
איך היא יכולה למכור אותי ואת עצמה בעבור תספורת? ותסריט אימה עלה במוחי..

מה היה קורה אילו הייתי מתעקש על תשלום, או לחילופין לא הייתי מסכים לספר אותה.
היא איימה שתתלונן על הטרדה, או אולי שאנסתי אותה.

היא אמרה שאף אחד לא יקשיב לי, וכל אירגוני הנשים יעזרו לה.
היא אמרה שגם אם אצא זכאי אצטרך להוציא המון זמן על הליכים משפטיים, מעצר, ועו"ד.
האמת שפחדתי. ממש פחדתי!

היא נראית לי מקצוענית, אני לא הראשון שנוצל, ובטח לא האחרון...
איך המדינה נותנת יד לניצול הזה?
למה אין שום עונש על תלונת שווא במדינה שלנו?
נזכרתי בזאת שהעידה שנכנסה להריון מ"אייל גולן" והוא שילם לה על הפלה.
וכשבדקו גילו שהילדה המציאה את הסיפור, לא הריון ולא הפלה!
אבל הילדה שוחררה לגמרי, לחופשי, למרות ששיקרה במצח נחושה בבית המשפט
הניצול הזה לא הוגן. זה לא יתכן שהחוק נותן יד חופשית לניצול כזה.

יצאתי לנשום אויר צח, בזווית העין ראיתי אותה יושבת בקצה הרחוב עם מוכר התכשיטים.
הוא מחייך אליה חיוך רחב,  לו היה יודע...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

050-2001036 תודות לשי כהן על העריכה