איך להימנע מהשמנה בחופש הגדול
חופש יכול להיות נפלא, מדהים ומהנה כשהוא מגיע במנות קטנות אבל כשהוא בא במנות גדולות שאלוהים יעזור (או שר החינוך...) אוף זה קשה.
כל שנה כשהחופש הגדול, הארוך והמייגע נגמר באושר גדול אני לוחשת לעצמי שעכשיו החופש שלי מתחיל.
הבנים המקסימים שלי מחכים לחופש הגדול כבר מהראשון לספטמבר, ממש סופרים את החודשים, בהמשך את השבועות ואז את הימים, השעות והדקות.
עוד פוסטים מהבלוג של סיגלית פרל:
אני לעומתם - מסרבת להאמין כל פעם כשהחופש הגדול מגיע. וכשהוא לבסוף מתדפק על דלתי - אני לוקחת נשימה עמוקה לפני וקופצת פנימה, לשחיה עמוקה וארוכה אל תוך החופש האינסופי, הארוך והמייגע. שלא תבינו אותי לא נכון, כשאני יכולה לקחת חופש ולהנות איתם זה כייף גדול אבל כשהם צריכים לשעשע את עצמם – אוי, אוי, אוי.
הבנים שלי בוגרים ומתבגרים, אז אסור להזכיר את המילה קייטנות בבית. זה אומר שמלבד הפעילות שיש לתנועות הנוער להציע, אני אמורה לתפקד כקצינת בידור ראשית ומפתחת תוכניות ייחודיות ל"בזבוז" החופש. וכשנגמרים לי הרעיונות והתוכניות, לבנים שלי יש הרבה תוכניות בשבילי. הם רק שוכחים שאני אישה עובדת ולא ממש יכולה לעמוד בקצב שלהם, עוד סרט, עוד בריכה, עוד טיול ועוד ועוד. אני לא יודעת מאיפה יש להם את כל האנרגיות האלה (בטח שלא מאבא שלהם).
יש שנים שבהן אני מצליחה "לבזבז" יפה את החופש : טיול לחו"ל, מחנות קיץ, סרטים, ים, בריכה, "השאלת" הילדים לסבתות/לחברים/לשכנים/לאיש מוזר עם גמל. אבל גם אז, את נתקלת ב"ימים קשים" שבהם את יודעת שהילדים שלך עושים בטן-גב מול הטלויזיה וה-XBOX , ובעיקר בולעים את כל תכולת המקרר בלי שהם יודעים או שמים לב שהיא באה אל קרבם. ואז.. אז את מבינה שכל רגע בלי תוכנית זה רגע שמכיל בתוכו הרבה מאוד דברים שיהיה קשה להתמודד איתם אח"כ.
אפתח בווידוי: לעניין הבטן-גב לא ממש הצלחתי למצוא פתרון. ולדעתי זו גם לא אשמתי! הטכנולוגיה הזו היא בייביסיטר הכי טוב שהכרתי!! ואפילו לא צריך להקפיץ אותה הביתה
בעניין הזלילות אני מוטרדת ועדיין מנסה לגבש תוכניות. לבנים שלי אין משקל עודף ולכן כל השנה אני משתדלת שהאוכל יהיה מזין ובריא אבל כמובן שאפשר למצוא במגירת ההפתעות עוגיות, חטיפים, שוקולדים וכל טוב שאפשר למצוא רק בסופר (והתודות לבעלי היקר). זה כמובן מתקזז ומתאזן בימי שגרה, אך בחופש, מכיוון שכמות הרביצה גוברת, וכידוע – שעמום מוליד תיאבון – הייתי חייבת למצוא פתרון יעיל.
הקיץ החלטתי לנסות משהו חדש. במקום שהבטן השטוחה שלהם תתמלא במיני מאפים ושוקולדים, אני חותכת להם אבטיח או ירקות ושמה להם במדף נגיש במקרר. קניתי פירות יבשים לפי ההעדפה של כל אחד מהם. את הקורנפלקסים המומתקים, הממולאים, והמשוקלדים כזכור ממזמן החלפתי בדגני הבוקר של פיטנס, כך שלפחות הרגל אחד הצלחתי לשמר ללא התנגדות.
לשקיות החטיפים אני מתייחסת כמו לאויב – כמה שיותר רחוק מהבית שלי ושלא יתקרבו אלי עד סוף החופש.
רק את השוקולדים, העוגות והעוגיות אני לא מצליחה להרחיק. הילדים כבר מכורים לברים של פיטנס ואם אני שוכחת לשים להם אחד בילקוט – הם מאשימים אותי בצניחת ציונים פתאומית. להם קל יותר להיגמל מכמויות הסוכר שיש בעוגיות. אבל אני, מה לעשות? השריף של הבית, זו שמחנכת לתזונה בריאה ונכונה, ודווקא אני בעצמי מכורה. אם אני אוציא אותם מהתפריט אני אסתובב כמו שיכור שמחפש את הבקבוק שלו כל היום..
הפתרון שמצאתי הוא גם חינוכי וגם משתף – אנחנו משחקים עם המתוקים "חבילה עוברת" – כל יום דייר אחר בבית נדרש להחביא מהשאר את המתוקים, ויש ספירת מלאי. למי שחוטא – יורדת נקודה. כל שבוע אנו בודקים למי יש הכי הרבה נקודות – והמוביל יכול לאכול שוקולד אחד מהחבילה. מומלץ לנסות בבית!
מה אתם אומרים, נראה לכם שנצליח לשמור על שפיות ועל איזון גם בחופש הגדול? זה ניסוי של חודשיים (וחצי במקרה שלי) שכבר נמצא בחצי הדרך. עד כה אני מעודדת מהתוצאות. בינתיים הורים יקרים, קחו נשימה עמוקה, תשמרו על האופטימיות ובהצלחה לכולנו!
מייצג בסקאלה של 1-5 את מידת האיזון הנוכחי בחייך





React to WordPress