כמה בגדים מיותרים יש לך בארון?
מחקר שנערך בבריטניה מצא שלכל אישה יש בממוצע 12 פריטי לבוש בשווי של לפחות 450 דולר. אלו בגדים שאינה לובשת, אבל ממשיכה להחזיקם בארון אפילו אם הם גדולים עליה או קטנים. רובם, אגב, נשארים שם מהסיבה המוכרת של "אולי יום אחד זה יעלה עלי", ואחריה "אולי יום אחד זה יחזור להיות באופנה".
המחקר כלל 4,000 נשים בגילי 65-18 שנשאלו על הרגלי האכילה שלהן, ובהתאם על מרכיבי המלתחה שלהן. יותר ממחצית מהנשים סיפרו כי הן קונות בגדים הקטנים ממידתן מתוך אמונה שיום אחד ירזו וילבשו אותם. כמו כן, מחצית מהנשים דיווחו שמאחר שהן עולות ויורדות במשקל, הן שומרות לעצמן תמיד בגדים גדולים למקרה שישמינו.
תרזה קולמן, יועצת תזונה בריטית אמרה כי "לא רק ששינויים במשקל משפיעים על הגוף, הם גם משפיעים על מצב חשבון הבנק. אומנם זה נחמד שיש זוג מכנסי ג'ינס שתלויים בארון שאולי עוד תיכנסי אליהם באיזה יום, אבל בסופו של דבר מדובר באלפי ליש"טים שמבזבזים על בגדים שלא נלבשים מעולם".
הג'ינס מהתיכון כפנטזיה לא ממומשת
מירי מולכו, מצוות מסודרות, יחד עם השותפה מליסה וינשטין, מסדרת ארונות בבתים פרטיים ומכירה את התופעה מקרוב: "מניסיון, מדובר בהרבה יותר מ-12 פריטים. לאנשים יש נטייה להיקשר לחפצים או לבגדים מסיבות שונות. אלו יכולים להיות זכרונות שהפריטים מעוררים, או רגש סנטימנטלי לתקופה מסוימת, או פשוט כמיהה לזה שאני רוצה לראות את עצמי במידה 38 כאשר עכשיו אני מידה 42".
וזה קיים בעיקר אצל נשים?
"לא בהכרח. הנטייה להיתפס לפריטים זהה אצל גברים ואצל נשים. אצל גברים אלה יהיו הטי שרטים שמזכירים להם שהם היו בחורים צעירים, חולצות של להקות הרוק שהם מעריצים, חולצות סוף טירונות או סיום מסלול, או הסוודר שהחברה הראשונה סרגה להם והם פשוט לא מוכנים לוותר עליהם ולזרוק אותם".
לדבריה, הרצון הזה הוא בסדר גמור, אבל השאלה היא איך הוא לידי ביטוי. "אני מאמינה שאין צורך לקשור את הזכרונות או את הפנטזיות בחפצים. היעד, לצורך העניין – המשקל הרצוי, נמצא שם, ולא צריך פריט בשביל זה. כך גם לגבי זכרונות – הם נמצאים בתוכנו, לא צריך חפץ שימחיש אותו", אומרת מולכו.
בין סנטימנטליות לבין אובססיה אגרנית
הפסיכיאטר ד"ר דני דרבי, ממרכז קוגנטיקה מסכים עם העובדה שלבגדים יש משמעות. "פעמים רבות אנשים מתעקשים ללבוש בגדים ישנים אפילו כשבארון יש בגדים חדשים וטובים יותר. זה נורמלי כשזה בגדר הפנטזיה או הרגש הסנטימנטלי שמזכיר תקופה מסוימת בחיים - איך כשלבשתי את המכנסיים האלו הייתי רזה יותר, מגניב יותר, מחויט יותר. זה הופך להיות אובססיבי כשזה ממש אגרני. ואז כבר יותר קשה גם לשחרר את הבגדים".
לטענת דרבי, לא מדובר בבעיה פסיכיאטרית, אלא אם התופעה הופכת להיות אגרנות של ממש, למשל כאשר הארון של בן הזוג פולש לכל מקום או כאשר כמויות הבגדים שלא לובשים אותם הן עצומות. במקרים כאלו מלמדים את האדם להיפרד מהבגדים.
ואיך עושים את זה?
מתחילים בשאלה מאוד פשוטה: "האם שווה להיפרד מהחליפה או מהבעל?".
איך נפרדים מבגדים ישנים
הטיפים באדיבות מירי מולכו ומליסה וינשטיין מ"מסודרות".
1. לא במכה, לאט לאט. לא כל אחד יכול לפתוח את הארון ולהגיד "היום אני זורק את הכל". זה מקום שצריך להגיע אליו. צריך להסתכל על הדברים בצורה מפוכחת. זה בגד, לא זיכרון.
2. להציב מטרה ריאלית. זה נחמד לפנטז על הג'ינס מגיל 20, אבל אנחנו למעשה משקפים לעצמנו מצב נוכחי שאנחנו לא מרוצים ממנו. אין מה לעשות, אחרי שלוש לידות לא תמיד מצליחים לחזור במכה למידה 38. לכן חשוב להציב מטרה ריאלית יותר.
3. לפרגן לעצמנו. מכירות את זה שאתן שומרות בגד "כי אם יום אחד אני ארזה"? ובכן, אם עמדתן במטרה ורזיתן, למה שלא תפרגנו לעצמכן בגדים חדשים?
4. אפשר להשאיר חלק. לא צריך לזרוק הכל, ומצד שני, אי אפשר שכל הארון יהיה מלא בפנטזיות ובסנטימנטים שקשה להיפרד מהם.
5. לשאול שאלות. מתלבטים אם לזרוק בגד? התחילו לשאול את עצמכם:
- האם אני לובש/ת אותו? כן – משאירים. לא – ממשיכים לשאלה הבאה.
- האם אני חושב/ת שאלבש אותו? כן – משאירים. לא – עוברים לשאלה הבאה.
- האם הפריט הזה יקר ללבי? כן – משאירים. לא – נפרדים.
6. לא לשמור. בגדים לא נעימים (סוודר מגרד לא יהפוך לרך בשנה הבאה), מתנות שקיבלתם ואתם לא אוהבים, כל מה שהוא לא נוח ולא מתאים. פריטים קרועים, מוכתמים או פגומים.
7. להשקיע בבגדי בית. הימנעו מהמחשבה שבגדים קרועים או מהוהים מיועדים להפוך לפיג'מה. פרגנו לעצמכם שתי חליפות טריינינג חדשות וטובות במקום להסתובב בבית בבגדים בלויים. העריכו את עצמכם והתייחסו לעצמכם בכבוד, בדיוק כפי שאתם רוצים שאחרים יתייחסו אליכם. לא צריך לישון בסמרטוטים.
8. לשמור על פרופורציות. אם אתם אוהבים פריט מסוים – שמרו עליו. הכל לגיטימי כל עוד שמים את החפצים בפרופורציה הראויה להם. הם רק חפצים.
ואם זה לא עוזר, תמיד אפשר ללמוד מברי סחרוף.





React to WordPress