המעט שאני יכולה לעשות הוא להאמין לך
שלשום נעצרו פליט ריאליטי שהשתתף בתכנית כוכב נולד וחברו בחשד לאונס ומעשה סדום בנערה. אתמול נעצר גם אביו של אותו פליט ריאליטי בחשד ששהה בדירה בזמן התקיפה המינית שביצעו הבן והחבר, אחריה הסיע אותה לביתה ואז אנס אותה אף הוא. כמובן, הזמר והחבר מכחישים את המיוחס להם וטוענים כי הכל בוצע בהסכמה. מעצרם של כל השלושה הוארך.
עוד באון לייף:
עברו רק 48 שעות מאז התפוצצה הפרשה אבל הטוקבקים בשיאם- "מה היא ציפתה שיקרה כשהיא עלתה אליו הביתה?", "תאמינו לי, כל הילדות של היום שרמוטות", "עאלק אונס, תגידי ת'אמת, השתתפת באורגיה ועכשיו לא נעים לך להודות, נכון?"
ומול כל שטף הרוע הזה, אני רוצה לצעוק בקול חד וברור- נערה אמיצה ויקרה שכמותך, אני מאמינה לך. אני מאמינה לך כי העזת להתלונן על הפגיעה המינית וכי עשית זאת נגד כל הסיכויים. כשאני קוראת עלייך ועל צעירות אחרות בגילך אני תוהה לעצמי מאין הן שואבות את כל האומץ הזה. הרי הן כולן יודעות היטב שיש להן כמעט רק מה להפסיד. הלוא מאז ומתמיד נערות ונשים שהעזו לדבר כנגד גברים מקושרים מיוחסים מוערכים מפורסמים, יצאו מופסדות בכל המערכות.
אני מאמינה לך כי המעט שאוכל לעשות למענך זה להאמין.
נערה יקרה, זאת שהתלוננה כעת וזו שתתלונן בפרשיית האונס הבאה, אני רוצה להכין אותך על מה שעומד לקרות.
סוללת עורכי דין מהשורה הראשונה תתגייס לחזית של הגבר המקושר מוערך מפורסם מיוחס. ללא ספק הוא יזכה להגנה משפטית מהמעלה הראשונה, עם כל הטריקים האפשריים.
סוללת אנשים מפורסמים ובעלי השפעה על דעת קהל ועל המדיה יגבו אותו בעוצמה. עייני ערך פרשת ירון ברלד בה כל כוכבי ארץ נהדרת מיהרו לחבק ללטף ולגונן, כל ערוצי החדשות הירבו בכתבות מחבקות על הילד הדכאוני שהשמין ומאז פרוץ "הפרשה" מסתגר בחדרו, בדרן חביב ואהוב. קמו קבוצות פייסבוק וקמפיינים כדי לחזק אותו ולמוטט את הנערה.
סוללה מקצועית של אנשי יחסי ציבור, מנהלי זכייניות ובעלי כוח ידאגו לדחוף לנו את ה"חשוד" לאחר שהפרשה קצת תדעך, לכל פינת רכילות בכתבות אוהדות מחבקות מחובק עם ביתו (אייל גולן) וארוסתו ההריונית (שוב אייל גולן), וישיגו להם כתבות אוהדות ומחבקות שמספרות על הקשר עם אבא (גולן), קולגות יספרו כמה נפלא וכמה עוול נעשה (אושרת קוטלר על עמנואל רוזן, כוכבי ארץ נהדרת על ברלד) ואז פתאום נראה אותם בצחוקים מגניבים בתכניות ריאליטי הנצפות ביותר בפריים טיים (גולן באח הגדול).
את צפויה לעבור לינץ' ציבורי רב מימדים, רוב הטוקבקים על כל כתבה חדשותית בנושא ידברו על כמה רצית את זה ויבדקו מה עשית שגרם לכל זה לקרות, למה שתית, למה עישנת, למה עלית, למה ירדת, למה בכלל יצאת מהבית? יפיצו תמונות שלך למרות צו איסור פרסום, אולי גם בעירום, ויקללו אותך זונה שרמוטה שקרנית סחטנית. שונאי נשים ימהרו לתחזק את "קנוניית תלונות השווא" הידועה והחסרת כל בסיס סטטיסטי או רציונלי ויהיו גם נשים שיגידו שאת אשמה במה שקרה, אולי כי עמוק בפנים הן רוצות להאמין שזה בידיים שלהן להמנע מאונס.
בעוד שאת, נערה אמיצה, את קולך אף אחד לא ישמיע, אף מפורסם לא יספר על כמה את נפלאה, אף רני רהב לא יעמוד על רגליים אחוריות לשקם את מעמדך וכבודך שנרמסו אנושות, וסביר שאין לך כסף וקשרים כדי להשיג את עורכי הדין החזקים שמשיגים עסקות טיעון עלובות במחי טריק או שניים ואפס מוסר.
את גם יודעת ששופטים במדינת ישראל רחוקים מלהכיר את עוצמת הפגיעה שלך ומעיזים להגיד "יש נשים שנהנות מאונס" (ניסים ישעיה) או לאפשר לעורך דין להתעלל בקורבן בזמן משפט ולאלץ אותה להדגים את תנוחת האונס מול כולם (השופטים צבי סגל, נועם ירון, ומשה דרורי שתקו כשכל זה קרה), להתבטא בצורה מבזה על נשים (שלי טימין שופט בדימוס שאמר על אישה שעולה לביתו של גבר שיצאה איתו שהיא טיפשה) או להחשד בעצמם בעבירות מין (יצחק כהן).
את יודעת שבמשטרה ישאלו אם היית רטובה ואם גמרת ולמה לבשת חצאית כלכך קצרה והאם את מאוהבת ויכול להיות שהתבלבלת, ולמה ציפית (כל זה מעדויות של נשים ונערות שנחקרו במשטרה על האונס של עצמן). ייתכן ויהיה לך כלכך קשה לספר שם על האונס, והשאלות יהיו אלימות וחודרניות, שתחליטי להפסיק לשתף פעולה כפי שעשתה הנפגעת של ברלד וכפי שעשתה ילדה בת 12 שנאנסה באונס קבוצתי על ידי חבורת נערים. ועוד רבות. הן לא יכלו לשאת עוד את האונס השני.
אולי תחליטי לעזוב את הארץ כפי שעשתה הנפגעת של חיים רמון שלא יכלה לסבול עוד את הבוז שרחשו לה בארץ על שהרסה חייו של שר המשפטים דאז. את תרדי למחתרת ותאבדי מקום עבודתך כמו נפגעות של משה קצב, ידביקו לך זנות פורנו וסמים, ויש סיכוי שתרצי פשוט להעלם מהעולם.
מכיוון ש-70% מהתיקים שנפתחים במשטרה בכלל לא מגיעים לכתב אישום כי אם אין להם זבוב על הקיר בזמן האונס שתיעד את כל הארוע האלים ואין 100% סיכוי להרשעה הפרקליטות לא תלך על זה בכלל. יסגרו מ"חוסר ראיות" גם אם עדותך תהיה אמינה, כי זה לא מספיק, ואז כולם ימהרו להגיד תלונת שווא מבלי להבין על מה הם מדברים.
אם תהיי בת מזל ותגיעי לכתב אישום, התוקף שלך יזכה לגיבוי ענק, עורכי הדין שלו יתעללו בך ויבדקו כל מה שעשית בחיים שלך שלא תואם לבתולה-חסודה-טהורה-תמימה שכן רק היא זכאית לחמלה והגנה מפני אונס. לשאר מגיע כי הן שרמוטות. אולי יבקשו ממך להדגים באיזה פוזיציה היה האגן שלך ואיך בדיוק גם האבא וגם החבר הצליחו ואולי זה פשוט כי רצית. את תעברי גיהנום ואונס מחדש גם שם.
אם יהיה לך מזל השופט לא יגיד שאולי נהנית מהאונס, אבל אם אכן ירשיע, הענישה הממוצעת שנפסקת לאנס בישראל היא 3.5 שנים. אולי בכלל ירשיעו בכל מיני עבירות מגוחכות כגון "בעילה בהסכמה" או אונס מרצון תת הכרתי, ואז הענישה תהיה מופחתת ומגוחכת אף יותר.
נערה יקרה ואמיצה, אולי בכלל עדיף לך לשתוק?
אבל העזת לדבר, ועשית זאת למעני. למען הבת שלי. למען אחיותיי. למען כל הנערות כולן.
המעט שאני יכולה לעשות למענך, נערה יקרה ואמיצה, זה להאמין לך.
אני מאמינה לך יקירה, כי אני יודעת שעשית זאת כנגד כל הסיכויים. כי אני יודעת שאת משלמת מחירים כבדים. כי אני יודעת שאין לך מה להרוויח מזה. רק להפסיד.
תודה לך נערה אמיצה.





React to WordPress