אפשר ליהנות מ"גאווה" כמו ממרבית הסרטים הבריטיים המבוססים על סיפורים אמיתיים ונוגעים בסוגיות חברתיות. אי אפשר להתייחס אליו ברצינות משום שיש בו אוסף של נוסחאות צפויות