הראשוניות ניכרת היטב ב"פרחים של מרציפן", אבל לא בכל יום נתקלים בסרט קולנוע ישראלי הממקם טרנסג'נדר באחד התפקידים הראשיים. מה זה אומר על הגבריות המקומית?