מאת: מערכת און לייף

הטענה כי הרשתות החברתיות מונעות מבני האדם לנהל מערכות יחסים אמיתיות ולפתח קשרי חברות עמוקים, עולה שוב ושוב בשנים האחרונות. אדם שיש לו 500 חברים בפייסבוק יכול להיות אדם בודד שלא מכיר את האנשים שעושים לו 'לייק' לתמונה האחרונה שלו ממיקונוס. קבוצות נושא הן עוד דרך שפייסבוק נתן לנו, הגולשים, כדי שלא נרגיש לבד. אולם יש קבוצות ברשת שהצליחו להעניק לחברים בהן הרבה יותר מזה. קחו לדוגמא את  'לא יוצאות מהמטבח' ו- 'המציאות שלי באיביי'. שתי אלה הן מזמן לא עוד קבוצה רגילה להחלפת מתכונים ולשיתוף קנייה טובה ברשת. הנשים בקבוצות האלו טוענות כי שם, מצאו חברויות אמת ובית שני.

 

עוד באון לייף:

 

"אני לא ספר מתכונים. אני קהילה, אני משפחה". כך אומרת טלי קינן, נשואה ואמא לשלושה, מנהלת הקבוצה 'לא יוצאות מהמטבח'. "הקבוצה מתנהלת על ידי אהבת חינם" אומרת קינן. "אנשים קלטו את רוח הקבוצה ונוצרה קהילה חיובית. את לא חייבת לתת מתכון כדי להיות חברה, אבל את צריכה לדעת שקודם כל את פה כדי לתת הרגשה טובה, כדי להחמיא. כך אני חיה, אני מפזרת אהבת חינם ומחמאות. לא עולה כסף לחייך ולהגיד מילה טובה, וככה מתנהלת הקבוצה".

 

 

שלוש שנים לאחר הקמת הקבוצה, היא מונה כמעט 46 אלף חברים. "הקבוצה הוקמה ממש במקרה. לא היה לי חשבון פייסבוק אפילו, לא ידעתי איך שולחים הודעה. חברה צירפה אותי לקבוצה בנושא אוכל ואימהות והחלטתי שגם אני רוצה לפתוח קבוצת אוכל משלי. קראתי לה 'לא יוצאות מהמטבח', ולא חשבתי לחלקית השנייה שזה יתפתח לדבר כזה. בהתחלה כשהיו רק חמישים חברות בקבוצה, חשבתי שעוד רגע מארק צוקרברג יגיע בעצמו לתת לי צל"ש". קינן הייתה בעברה עורכת דין שחיפשה את האושר ומצאה אותו בהסבת המקצוע. היא סגרה את המשרד והקימה עסק – 'חוויה של טעם' שבו היא מעבירה סדנאות אוכל ואפייה, ובמקביל מנהלת את הקבוצה.

 

רשת אנושית מהממת של טוב לב ונתינה

הקבוצה הזאת היא ההוכחה החיה שאפשר למצוא חברויות אמיתיות ואחוות נשים חזקה גם אם את לבד בבית עם המחשב. "נוצרו קשרים משמעותיים, נשים נפגשות לקפה, נשים מצאו חברי ילדות" מספרת קינן בהתרגשות. "נשים מספרות לי שהן הכירו בקבוצה והן נפגשות אחרי הצהריים ומבשלות ביחד. לפעמים אני ממש בשוק מרמת השיתוף. נשים סיפרו על הטרדות מיניות שעברו ולא דיברו על כך לפני כן, אחת אמרה שבעלה אפילו לא יודע. נשים נפתחו שם בשרשור מדהים וחלקו סיפורים מסמרי שיער, אני אפילו לא זוכרת באיזה הקשר. זה היה אחד השרשורים היותר מרגשים שהיו שם. לפעמים בנות מספרות לי על מה שקרה להן בעקבות הקבוצה ואני פשוט בוכה כמו ילדה בת ארבע. כמות הנתינה היא מטורפת. מישהי פעם כתבה שהיא בשמירת הריון, ישר שאלו אותה איפה היא מאושפזת ובאו אליה לפנק אותה. זאת רשת אנושית מהממת של טוב לב ונתינה, אהבת חינם ואהבת נשים".

 

שרית בסט, פעילה בקבוצה, מספרת כי מעבר לכתיבה של מתכון או תגובה, נוצרו המון קשרים מאחורי הקלעים. "לפני כמה זמן נפטרה חברת קבוצה שכולנו מאוד אהבנו. אני כל הזמן מוצאת את עצמי חושבת עליה כי התכתבנו המון בהודעות מעבר למה שקורה בקבוצה. לא הכרתי אותה באופן אישי אבל הכרתי אותה לפני ולפנים ובאמת כל כך כואב לי, איבדתי חברה".

 

 

לא בכל קבוצה בפייסבוק ניתן למצוא קהילת נשים חזקה שכזאת. בסט מספרת כי יש עוד קבוצות אוכל שהיא חברה בהן והשיח הנשי לא תופס מקום של כבוד בקבוצה. "אני מרגישה שייכות למקום הזה. פה הנשים באמת מפרגנות אחת לשנייה, בקבוצות אחרות יש התנסחות כל כך מגעילה ותגובות פוגעניות. אצלנו אין דבר כזה שלא יתנו עזרה או יפגעו במישהי. ההרגשה היא שאת נותנת למישהו משהו ואת מקבלת בחזרה כי רוצים, לא מתוך חובה".

 

כמו להיכנס למטבח עם עוד אלף נשים

ברגע שנכנסים לקבוצה, מבינים על מה שרית מדברת. אחוות הנשים שנוצרה דרך צג המחשב האישי של כל אחת מהבנות היא כמעט לא אמינה. כל פוסט יותר מפרגן מהשני, והמחמאות האישיות שכל אחת מקבלת ממש מעלה חיוך. אבל כל זה לא קורה סתם. "העולם הווירטואלי מטשטש את המציאות" אומרת קינן. "אני נותנת לנשים דרך אחרת להסתכל על העולם ומראה להן את היופי בלהחמיא ולא כל היום להיות כעוס וממורמר. מי שלא מתאימה לקבוצה הזאת יוצאת ממנה מאוד מהר. אין דבר כזה שתכתבי תגובה לא הולמת, בשנייה שאני רואה את זה, את בחוץ. אני לא נותנת לעשב השוטה הזה לגדול מילימטר מעל האדמה. אני באמת לא מאפשרת פגיעה באף אחד. חשוב לי הניקיון הזה והטוהר הזה. החברות בקבוצה הן כמו הילדות שלי".

 

"אני משתפת על החיים שלי" אומרת קינן בביטחון. "הבנות מחפשות הרבה יותר מעבר למתכונים. הן מחפשות תמיכה ואהבה ופרגון. יש נשים שיש להן מחסור בזה. אני מקבלת הודעות מרגשות מנשים שלא קיבלו בבית מילה טובה ושלא העריכו אותם על האוכל שלהן. אני יודעת שיש נשים שאיבדו את חדוות הבישול וחזרו למטבח, נשים שלא ידעו לבשל ועכשיו למדו כי הן מרגישות שיש ליווי און ליין. באותו הרגע שאת מעלה סטטוס, יש מענה ממישהי. הנשים כאן מרגישות שהן נכנסות למטבח עם עוד אלף נשים וזה נותן המון ביטחון. יש הרבה מקום גם לאלה שיצאה להם עוגה קצת עקומה, אבל בעייני הן השקיעו בעוגה אהבה ורצון טוב, והיא יותר יפה מכל עוגה שאין בה טיפת נשמה, ועל זה והן מקבלות כבוד".

 

מרגישות נוח להעלות תמונות בבגדי ים 

אירה פרידברג, מנהלת הקבוצה 'המציאות שלי באיביי', מספרת על החברויות שנוצרו בקבוצה שפתחה, שכל מטרתה הייתה בסך הכל לשתף בקניות מוצלחות ברשת. "נרקמו המון קשרים דרך הקבוצה. נשים נפגשות להחליף את הבגדים אחת עם השנייה, נשים קונות ביחד דברים ומגלות שיש להן עוד דברים משותפים חוץ מהאהבה לקניות".

"אני בעצמי הכרתי המון חברות" אומרת אירה. "בינואר ערכתי מכירת פספוסי קניות רשמית. היה אירוע חגיגי ובאו מלא נשים ולכל אחת היה דוכן. האירוע הפך להיות משהו חברתי. נשים מרגישות מאוד נוח להעלות תמונות שלהם בבגדי ים ולהתייעץ על לבוש עם נשים שהן כלל לא מכירות, זה הפך למקום של שיתוף ועזרה הדדית".

 

איך צירוף כזה קורה? לפי בסט, טוב פשוט נמשך לטוב. "אני פעילה בקבוצה כי אני אוהבת להיות שם. יש לי בת עורכת דין שאין לה זמן לכלום, אבל מאז שהכנסתי אותה לקבוצה היא לא יוצאת. זה סימן שיש פה משהו. נשים מרגישות כאן משפחה ובית".

תגיות