הסדרה שחושפת את החיים הסודיים של בנות האולפנה
סדרת רשת חדשה, שחוזרת אל כל מה שלימדו את בנות האולפנה על מין, מצליחה לשבור את הסטיגמות שהיו לנו על נשים דתיות, וגם עלינו
להגדיר את "מונולוגים מהאולפנה", סדרת הרשת החדשה מבית תאגיד השידור כאן, כחשובה יהיה חטא. חטא כמעט כמו להתחתן לא בתולה, שזה אחד הנושאים המרכזיים שבהן עוסקת הסדרה, אותה מובילה אורית נבון - עיתונאית ומגישה שהגיעה מהפלג הציוני דתי ואילו עתה מגדירה את עצמה כ"מסורתית על פי דרכה".
הסדרה, שעולה לאוויר בכל הפלטפורמות הדיגיטליות של "כאן", חושפת את אחורי הקלעים של המיניות הנשית במגזר הדתי, דרך שיחות עם בנות אולפנה לשעבר. כל זאת במטרה לפרק את הנושא שנחשב לטאבו במגזר הדתי, ולספק חומר למחשבה לדור העתיד של הנשים הדתיות.
ארבעת פרקי הסדרה בוחנים את הנושא מזוויות שונות, בהן איך החינוך מעודד לשמור על הבתולין, מה סיפרו להן על אורגזמה, ואיך החינוך לצניעות ו"כבוד בת מלך פנימה" מסתדר עם שחרור אמיתי ועם לגיטימציה ליהנות עד הסוף.
זו לא סדרה של מונולוגים חמורי סבר על כמה לא ידענו, כמה פחדנו לדעת וכמה נוח לא לדעת את רזי הסקס הטוב והמיטיב. אלא נבון מובילה את הסדרה בחן של קומיקאיות יהודיות בינלאומיות, כמו שרה סילברמן (טוב, אולי אני מגזימה). אין פה הרמות להנחתות, יש פה פשוט נשים דתיות בהווה או בעבר, מכל המעמדים והסקאלות המקצועיות, שמתבוננות באומץ ובהומור אין סופי על הסקס בחייהן, עם ציניות ועם ביקורת לא קטנה על החינוך שניתן להן בבית.
כיאה לסדרת רשת הומוריסטית, לא תמצאו כאן וידויים מוצללים בדרמטיות של אסון שנעשה. להיפך, חיוך תמידי נסוך על פניהן של המרואיינות, אלו שעם כיסוי הראש ואלו שבלעדיו. הן מספרות איך חינכו אותן לחשוב ש"שאת חייבת לשמור על בתוליך", והן שואלות היום בדיעבד האם הבתולים שמרו עליהן. דרך אותן שיחות, נפרש בפנינו גם רגש האשמה שמתלווה ככלב נובח ונושך למחשבות אפלות על סקס ועל העונג שהוא אמור להביא אל חיינו.
גם לחילונים שבינינו הסדרה מגלה אי אלו אמיתות: עד כמה אנחנו חשוכים בדעותינו על המגזר ועד כמה יש סוגיות שמקבילות לשני העולמות, כמו שאלת העונג וזיוף אורגזמה. ואם במגזר הדתי השאלה הגדולה היא האם להגיע לחתונה בתולה או לא, הרי שאצל חילוניות שאלת השאלות היא האם לשכב בפגישה הראשונה או לשמור על 'פאסון' מתחסד. או כמו שאחת המרואיינות, מוריה דביר, מספרת על משל העגבניה שהועבר לה ולחברותיה באולפנה: "תדמו את הגוף שלכן לעגבניה בשוק - האם תרצו להיות העגבניה שכולם נגעו בה, מיששו אותה וטינפו אותה או העגבניה שעומדת בצד ונשארת טהורה וזכה?".
על כל וידוי מקפיץ ששמעתי בסדרה, רציתי להגיד "גם אני", והכי רציתי להיות אחת המרואיינות. לספר איך בגיל 8 לקחה אותי אימי החילונית לשיחה. ישבנו על שולחן המטבח, שפתאום נראה לי גדול כשרק שתינו שם. היא פרשה את ידיה על השולחן, בעוד ליבי הולם בקצב של מי שעומדת לקבל בשורה שתשנה את חייה, ואמרה: "את נהיית גדולה עכשיו, את צריכה לשמור שאף בן לא ייגע בך'". מאותו רגע הפסקתי לשחק "תופסת" - לא אם בנים היו מעורבים בכך, זאת למרות שהיום, כשאני מעזה ומספרת לאמא שלי, בלא מעט חששות מתגובתה, על ערבים של סקס ויין, היא אומרת לי: "כל הכבוד לך, תאמיני לי, תעשי חיים, אל תהיי טיפשה כמוני שהתחתנתי בגיל 18 ומאז אני משרתת של כולם".
אז הנה, אורית נבון היקרה, עשית גם לי "וידוי" שקלח טבעי כמו כל שאר האמירות הכה מצחיקות- מרירות בסדרה שלך.
נ.ב: תודה גם לתמר מור סלע על ספרה "ערות" שעסק במונולוגים על מין של כל מיני נשים, ללא קשר דת, ושהביא לפריצה בנושא.
React to WordPress
