מאת: נעמי קורן

ייתכן שיש לכם במשותף עם החברים שלכם הרבה יותר ממה שאתם חושבים. לפי מחקר חדש שפורסם ב- Proceedings of the National Academy of Science אתם חולקים מטען גנטי דומה.

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת דיוק ואוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בחנו 5,000 זוגות של חברים בגיל ההתבגרות תוך שימוש בנתונים ממחקר ארוך טווח על מתבגרים בכיתות ז 'עד י"ב שהתחיל במהלך שנת הלימודים 1994-1995. הם ניהלו מספר השוואות גנטיות, במטרה ללמוד עוד על חברויות וחברים.

בסך הכל, החוקרים גילו שחברים היו דומים יותר מבחינה גנטית מצמדים של אנשים אקראיים, ובעלי כשני שליש מהדמיון הגנטי מהזוג הנשוי הממוצע. עורך המחקר, פרופ' בנימין דומינגה, מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת סטנפורד, אומר שהדמיון מתקיים בצורה ברורה, אך לא באותה רמה כמו אחים, למשל.

חברות טובות

במחקרים קודמים כבר נמצא כי אנשים נוטים להיות דומים מבחינה גנטית לבני זוגם ולחבריהם וההנחה הייתה שבני אדם נמשכים באופן טבעי לאנשים איתם יש להם מכנה משותף. במילים אחרות, יחידים יוצרים קשרים המבוססים על מאפיינים משותפים, רבים מהם מיוחסים לגנטיקה.

אולם במחקר הנוכחי הוצעה סיבה נוספת- המבנה החברתי. בעצם נשאלת השאלה- האם אנשים בוחרים באופן פעיל להיות סביב אנשים כמוהם, או שהם נמצאים מלכתחילה לצד אנשים הדומים להם הודות למבנים חברתיים (בית ספר, אוניברסיטה, עבודה וכו') ומושפעים מהם? לדברי דומינגו, המחקר הנוכחי מצא שמדובר בעיקר בהשפעה של מבנים חברתיים".

דומינגו טוען כי הרעיון לפיו אנשים נמשכים לאחרים בסביבה החברתית שלהם, עשוי להיות בעצמו מעוצב באופן חלקי על ידי גנטיקה. לדוגמה, תכונות מסוימות בעלות תיווך חברתי, כמו השגת השכלה ומדד מסת הגוף, היו דומות במיוחד בקרב חברים, בעוד אלו ללא ממד בינאישי חזק - כגון גובה - היו פחות דומים.

כל זה היה ברור יותר כאשר החוקרים השוו את הגנום של תלמידי הלומדים יחד באותה כיתה (לא חברים, רק לומדים יחדיו באותו החלל מדי יום). מבחינה גנטית אחוז הדמיון בין התלמידים היה כמחצית מהדמיון בין חברים וגדול באופן מובהק מאשר זרים גמורים שאין להם דבר במשותף - מה שמראה כי סביבה משותפת ורקע יכולים להסביר חלק נכבד מן הדמיון הגנטי שנצפה אצל חברים, מסביר דומינגו. גם המחקר הזה מדגיש עד כמה הדוקים הקשרים בין גנטיקה לנסיבות חברתיות.

חברות חולקות גנטיקה דומה

גנים וסביבות חברתיות משתלבות במובנים רבים, מוסיפה פרופ' קתלין מולן האריס, גם היא אחת מעורכות המחקר, "דמיון גנטי בין חברי בית הספר יכול להיות בשל כל דבר, החל ממיקומו הגיאוגרפי של בית הספר ועד לסוג ההורה המחליט לשלוח את ילדו למוסד זה".

זו משוואה מורכבת, אומרת מאלן ומציינת שחוקרים אחרים צריכים לזכור זאת במחקרים הבאים: "גנטיקאים צריכים לשים לב להקשר החברתי כאשר הם מעריכים השפעות גנטיות על תכונות כמו השגת השכלה", היא אומרת. "חשוב לשים לב לאותן השפעות גנטיות משותפות שאנו משערים כי הן באמת נובעות ממבנה חברתי".

 

תגיות ,