אני רוצה לראות מי הגבר שיעז לקום ולומר - חאלס, נמאס לי, אני נקרע, אני טובע, אני מפסיד, כל היום בעבודה, במרוץ אחרי קידום ופרנסה, בקושי רואה את הילדים, שלא לומר את האישה. 

יש מישהו כזה פה? אני בטוחה שכן.

אחרי שנים של חיפוש איזון בין הבית והעבודה הבנתי ששינוי אמתי לא יוכל להתקיים אם אתם לא תבינו כמה חשוב התפקיד שלכם. אני קוראת לכל הגברים להפשיל שרוולים ולהיות שותפים אמתיים בשוויון בנטל המשפחתי.

נשמע לכם מוכר?

 אנסה לתאר לכם סיטואציה שאתם בטח די מכירים מהחיים: אתה בסוף שנות השלושים שלך, נשוי עם שני ילדים בני שנתיים וחמש, מנהל מחלקה בחברה שיש בה כשמונים עובדים, לפחות שליש מהן נשים.  בין הכפופים לך גם הסגנית שלך והיא מבקשת ממך לצאת פעמיים בשבוע מוקדם יותר מהעבודה, להיות עם הילדים.אתה מתלבט ואומר בלבך, אם היא רוצה להיות כמו כולם, רוצה שוויון זכויות אז מה היא מקטרת ומבקשת הנחות, שתעבוד כמו גבר.

בבית יש לך אישה שגם היא עובדת במשרה מלאה. זו הנורמה, עקב יוקר המחייה, אין ברירה, שני בני הזוג יוצאים בבוקר לעבודה וטוב שכך. זה מאפשר לנשים להתפתח ולרכוש עצמאות כלכלית. האישה הפרטית שלך בבית, המוכשרת והאסרטיבית, הצליחה להגיע להסכם עם הבוס שלה שפעמיים בשבוע היא יוצאת מוקדם יותר מהעבודה ובזמנה משלימה את השעות. הוא סומך על התוצאות. איזה יופי. זה נראה לך מעולה - אשתך פעמיים בשבוע בבית עם הילדים ואתה רגוע במשרד.

הבנת? זה אותו הדבר. גם לסגנית שלך מגיע.

ואני אגיד לך יותר מזה – גם לך מגיע!

כן, גם לך מגיע להיות פעמיים בשבוע עם הילדים שלך. זה המינימום בשביל להיות אבא משמעותי בחיים שלהם ולהרוויח את הרגעים היותר חשובים בחיים שלך. זה חשוב בשבילך וחשוב עוד יותר בשביל הילדים שלך. לתפיסתי, הזכות להיות פעמיים בשבוע אחר הצהריים עם הילדים היא סוג של חובה, בשביל לקיים תא משפחתי נורמטיבי בחברה בריאה.

השינוי החברתי האמתי באיזון הניגודים בין הבית והעבודה יקרה כשאתם הגברים, הבוסים, המעסיקים, תבינו שזה אינטרס משותף לכולנו שלעובדות ולעובדים שלנו יהיה זמן להיות הורים ולא רק בשבתות וחגים.

ובשפה פחות פיוטית ויותר מעשית – אני פונה לכל הגברים ומבקשת מכם לקחת חלק ולחולל שינוי חברתי תעסוקתי - כך שכל עובדת ועובד יוכלו לצאת פעמיים בשבוע מוקדם יותר מהעבודה פשוט בשביל למלא באחריות ובאהבה את המשימה כמעט הכי מעצימה וחשובה – להיות הורה נוכח.

אז תחשוב על זה - ברור שאתה צריך לאפשר לסגנית שלך לצאת מוקדם יותר פעמיים בשבוע, אבל אולי לא רק לה? אולי אפשר להנכיח את זה על כל אנשי המחלקה ואולי ואולי אפילו עליך עצמך.

או בשפה שכולנו מבינים - זה win win situation: הילדים מרוויחים הורים, ההורים מרוויחים ילדים ומקום העבודה מרוויח עובדים מרוצים, מסורים ומאוזנים.

____________________________

בשמת כרמון הדני

מחברת הספר "מאוזנת": בין עולמות הזוגיות, העבודה וההורות.

אשת תקשורת, סופרת ומרצה.