מכשפה בעידן החדש – מייטל שוורץ
האם אנחנו באמת באים ליצור קשר ראשוני ואמתי בינו לבינה, או " שחסמנו " את עצמנו מהאפשרות להרגיש נוכחים ברגע מבלי לחשוב מה תהיה הביקורת על התנהגותנו, האם גם בימינו אשה צריכה להתכסות במעטפת של בושה על עצם היותה אישה מעוררת תשוקה, והגבר להתכסות בצל של ספק כי במחשבתו, אהבתו אינה מספיקה עוד?
דפוסי המחשבה שמניעים אותנו בדרך למפגש ראשוני ליצירת מערכת יחסים ישנה כמו תקופת הביניים.. בעבר היו מעלים על מוקד נשים חזקות והיום נשים נותנות את קולן יותר, אך בצורה מעוותת שגורמת לגברים להרגיש מסורסים.. והכל מפחד
נראה שכבר הרבה זמן יש מרחק לא ברור בין גבר לאישה, מין מעטה זכוכית אטומה שמאפשרת לראות אך לא באמת לגעת
אני מסתכלת לפעמים מהצד על גברים ונשים, על משחק המוחות בין הגבר החדש שפתאום התחיל לחשוב במקום לעשות, והאישה החדשה שמעבר לזה שגם ככה היא חושבת הרבה, לא עושה כלום..
וכך הם מגיעים אחד לשני מבלי להרגיש מה נכון לעשות או איך להרגיש, אבל הם מבחינתם יודעים, זה מה שכולם עושים ואנחנו הרי עדר.
האישה באה עם כידון בלב הגבר עם חרב גדולה מי ינצח במלחמה...
ואז מסתכלת על עצמי.. בחורה נאה עם ביטחון עצמי בריא, ראש פתוח וראיה מחוץ לקופסה, מה זה אומר ראיה מחוץ לקופסה? רוחנית נו..
לא יכולה לשנות את המין הגברי לא לפחד מנשים דומיננטיות שאינן חלשות אופי עם אנרגיה חזקה ויכולת ביטוי כנה וישירה שמרגישות בנוח עם המיניות שלהן
(בימי הביניים היו קוראים להן מכשפות ומעלים אותן על המוקד) :)





React to WordPress