מה הסיפור שלנו עם שמלת החתונה של בר רפאלי?
בר, זו לא את - זה אנחנו. טוב אולי בכל זאת זו קצת את.
נניח והבלגנו על זה שנתת לנו סתירה והברזת מצה"ל, נניח וסלחנו על זה שהסתרת את הסיבה לפרידה מליאו. אבל איך אנחנו יכולים לסלוח לך על זה ש"לחתונת העשור" עליה חפרו לנו קרוב ליובל, החלטת ללכת על "פשוט,פשוט, פשוט"? אם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד, את במעמדך וכל הרעש שיצרת מסביבך (בצורה קצת מאולצת יש לומר) לא יכולה לאכזב אותנו ככה. את הקייט מידלטון שלנו, גרייס קלי המקומית. האם אותן היו תופסים בשמלה פשוטה ספק לבנה ספק מלוכלכת? או אולי בשמלת שינה סאטן בינונית?
כמו שאנחנו מסתכלים על סרט אימה כדי להצטמרר, ככה אנחנו צורכים רכילות בשביל לקנא. בואי נודה על האמת, את יכולה להראות מדהים גם בשקית זבל מנוקבת. לאף אחד אין ספק בכך. את מסוג הבחורות שפשוט אין להן צד או יום רע. הרעש הוא לא אם נראית מדהים או לא. כמובן מיותר לציין שאם היית לובשת את השמלה לאחת הפרמיירות או הענקת פרסים שלך כנראה שמלבד "בר במראה מלאכי" לא היינו שומעים מילה אז למה שזה מגיע לחתונה שלך זה כל כך מכעיס אותנו?
אנחנו יודעים שבעולם שלך יש המון חשיבות למותגים והטיקט שנמצא על השמלה. אותנו זה לא מעניין. אנחנו מסתכלים על התוצאה הסופית ואת רובנו לא באמת מעניין לדעת מי חתום עליה.
אין לנו גם ספק כי בזירת האופנה העולמית פרגנו על "הנועזות" בבחירה הפשוטה ועל המראה הטבעי שהפגנת. כן אנחנו יודעים, את מהממת גם כשאת קמה בבוקר - אבל החתונה שלך זה לא הזמן להוכיח לנו שזה נכון.
ברבור, את כוכבת. אין כמוך, להסתכל ולקנא. אבל את בשבילנו החלום, הפנטזיה. את עם הגוף המושלם, הפנים המלאכיות והכסף האין סופי. הו הכסף. הציפיה ממך היא להראות לכולנו, פשוטי העם, איך עושים את זה, איך סינדרלה הייתה מתלבשת לנשף אם הייתה לה פיה טובה בדמות דולרים. סקרנת אותנו, חיכינו ציפינו קיווינו...
קיווינו לשאבנג – הופעה בלתי נשכחת של האחת והיחידה. הופעה שתתעלה על כל ההופעות שלך עד היום. שתדאגי לנו ל"הם חיו בעושר ועושר" ותתני לנו הצצה לחיים אחרי שהנסיך מגיע.
השמלה הייתה צריכה להיות ל-ב-נ-ה, לא אוף וואייט, לא קרם ולא צבע שהמצאת לרגל האירוע. כמובן שהיו צריכים להיות מעורבים קצת פרחים או כתרים ונוצצים. המון נוצצים. משהו שאחת הברביות שלנו הייתה לובשת. משהו פשוט פשוט קיצ'י ממש קיצ'י. באמת שאין לנו הרבה דרישות.
את צריכה להבין בר, אנחנו אוהבים להיות דבילים, מתלהבים ומתרגשים. תראי מה קרה כשהבקסטריט בויז הגיעו. את מבינה, לאנשים בעולם לא אכפת מהבקסטריט בויז – לנו כן. זה כי הם מזכירים לנו ילדות נשכחת. אנחנו אומה נוסטלגית שאוהבת להיזכר בכל מה שעשה לנו פעם טוב, ששמח אותנו כשהייתי תמימים וצעירים. זה נכון שאנחנו יכולים להיות ממש מרושעים כשאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים, אבל תארי לך איזה חיבוק חם ואוהב הייתי מקבלת מכולם כשהיית מגשימה לנו פנטזיה והיית הופכת את הברבי שלנו לאמיתית.
כן, אז אומנם אנחנו יוצאים קצת הדודה הפולניה, אבל אנחנו פשוט לא מסוגלים להכיל "פשוט". לא כשמדובר באייקון אופנה חסר מעצורים שגרם לנו לדבר על כל פיסה שהניחו עליו. אם ירצה השם, וכמובן עדי עזרא תהיה ברית או בריתה בקרוב בה תוכלי לפצות אותנו. סינדרלה כבר אמרנו, כן?





React to WordPress