שתיהן היו במשך עשרות שנים הדיוות של תיאטרון הקאמרי, אבל אחת היתה פתיינית, עממית יותר, עם חוש לקומדיה, האחרת שחקנית מדויקת מאוד, מלכותית. במשך השנים ואפילו לאחר מותן ?הן נתפשו כמתחרות מרות, אבל סיפור חייהן ? על הבמה ומחוץ לה ? מגלה אינספור נקודות חיבור וקווי דמיון: הסיפור של חנה מרון ואורנה פורת, מגרמניה הנאצית ועד שיחות ?הטלפון של שנותיהן האחרונות