בהעלותך את הנרות
אבי, יעקב ויסוקר ז"ל, נפטר ביב' בסיוון התשמ"ט. כלומר, 1989. בינואר 1989 נתן הרב שלי, הרב ברג, הרצאה על פרשת ויחי, הרצאת מאירת עיניים, פותחת לב ומלאת חכמה, וכשהקשבתי לה, נזכרתי שבלוויה של אבי, כשקראו לי לזהות את גופתו, והסירו את התכריכים, היו פניו של אבי קורנים כפי שלא קרנו מעולם קודם לכן, הם היו וורודים וחלקים כפני תינוק, והבנתי שהוא רוצה למסור לי מסר, שאז לא כל כך הבנתי. רק שמרתי בלבי את תמונת פניו המאירים, שמאירים לי את חשכת דרכי באפלת העולם הזה.
ולזכרו, כתבתי את השיר:
אבי, יקירי, אהובי
פניך המוארים
כשהוסרו התכריכים
קרנו אלי
כפי שמעולם לא קרנו קודם לכן.
החיוך שלך היה מכוון כלפי מעלה
בהכרת תודה
על שתמה סאת הייסורים
על שמצאת את מקומך
בעולמות עליונים.
אבל גם אני זכיתי מן ההפקר
ואורך קרן גם עלי
החדיר לתוכי את הידע
שאתה הולך לעולם טוב יותר
שקיים גם פה ועכשיו
וכך שלחת אותי לחפש את האור
למצוא אותו
להביא מנוחה לנפשי
ומזור ללבי.





React to WordPress