שבוע מבורך לכולנו ולאחר שתקראו את הספר ותבינו באיזה מצב טוב אתן/ם שלא הלכתן לאיבוד על הר, קפאתן מקור, צמאתן ורעבתן והייתן בסכנת מוות מוחשית - תעריכו עוד יותר את החיים הטובים והפשוטים ותהנו מכל רגע נתון בשיגרה הברוכה.

התחלתי לקרוא את הספר אתמול בעודי מתחילה את חופשת סופהשבוע שלי במלון בתל-אביב, לא נסענו רחוק, אבל הגענו לעיר הקסומה והאהובה עליי אחרי ירושלים- העיר הלבנה המדהימה, עיר ללא הפסקה ומחלון הקומה ה-16 ניבטו אלינו חופיה המרהיבים של תל-אביב, שם קיבלתי את ההשראה ומהרגע הזה לא הפסקתי לקרוא את הספר בכל רגע פנוי שהיה לי בחופשה.

346 עמודים שסחפו אותי, טלטלו אותי, ריגשו, הכאיבו, העציבו, שימחו, שקעתי לתוך סיפור בתוך עוד סיפור ובתוכו עוד סיפור. הסיפור על מה שקרה לוולף על ההר עם שלוש הנשים לבית משפחת דווין והסיפור על חייו והרקמה העדינה והשברירית של קורותיו בהווה ומה שקרה בערב ופיסות המידע והזכרונות הנעימים מאמו שכבר לא הייתה בחיים מאז היה בן 4, הכל מבליח וצץ ושוב נעלם, שברים של חוויות והחיים הלא פשוטים עם אביו פרנקי- טיפוס מיוחד במינו ואתן תקראו כבר על כך בספר המדהים והמרתק.

ולאחר מכן הסיפור שוולף הלא הוא וולפורד - מספר לבנו דרך עיניו ומחשבותיו על כל יומן החיים שלו מהסוף להתחלה, מהתתחלה לסוף. ספר מטלטל ומצמרר, מרגש ברמות ותעצומות אין קץ. תתחילו ולא תוכלו להניחו לרגע. טוב שהייתי חייבת לגשת לאכול משהו במלון ולהקדיש קמעה לאישי היקר שרוצה גם הוא לקרוא את הספר רק מתוך סקרנות גרידא איך זה שלא הנחתי אותו לשנייה וגם לטיול קצר שעשינו בעיר לקחתי אותו עימי. מורעלת כבר אמרנו... 

הספר כתוב בצורה נהדרת, הכל זורם, תיאורי הטבע ונפלאותיו נהדרים ומוחשיים. 

סיפור שהתחיל בללכת לאיבוד על ההר עם שלושת הדורות לבית דיווין ,החשדנות בתחילה, לאחר מכן  נרקמת ידידות שמהולה בכבוד ובתשוקה, בסקרנות ובגורל שנשזר יחד לכמה ימים קשים בתור התחלה עם המון עזרה האחת לשני ובכלל בין כולם נקשרים קשרים שחזקים אפילו יחסית לבני משפחה, עצם החוויה הקשה הזו שהם עוברים ביחד, נמצאים ביחד על ההר התלול והמסוכן חמישה ימים של פחד ומורא ובידיעה שאף אחד לא מחפש אותם, אף אחד לא מרגיש בחסרונם, הרעב הזה שלהם וחוסר השינה והפציעות- כל אלו ועוד קושרים ביניהם בעבותות חזקים עם הרבה רגש ועוצמה. סיפור של אהבה נרקם בין הנכדה- הבת ובין וולף ולמעשה וולף הגיע להר בהחלטה שהוא לא חוזר משם , וולף חי על הקצה, כבר לא היה לו מה להפסיד, אביו בכלא, אמו נפטרה בהיותו בן 4, חברו הקרוב בירד שוכב כצמח בבית החולים לאחר האסון שפקדו והוא הוא וולף כאח לו- אחראי במידה מסויימת על מה שקרה. אין לוולף הרגשה של טעם להמשיך לחיות ונגמלת בליבו ההחלטה לשים קץ לחייו ולכן הוא מגיע לרכבל , להר שהוא כל כך אהב לטייל בו עם בירד חברו שחש אליו כמו אח שלא היה לו אף פעם. הכל מסתבך ומשתנה, ודברים מקבלים נופך וצורה אחרים.

זהו אתן/ם כבר תמשיכו מכאן לבד וכל כך תעמיקו בספר ותהנו. תהנו זו מילה קטנה וחלשה כדי לתאר את העוצמות וההתרגשות מקריאת הספר.

 

 

 

תודה ושבוע טוב עם שיגרה נהדרת לכולנו.

 

 

תגיות