אז איך החיים שלנו נראים באמת?
האם החיים שלנו אכן אותם חיים כפי שהם נראים על פי מדדי דו"ח איכות החיים, קיימות וחוסן לאומי שפורסם כאן זה מכבר? בחרתי להתייחס כאן לחלק מהמדדים כפי שעלו בדוח.
אחד עשר תחומי חיים וסביבה נבחנו כדי לקבל תמונת מצב עדכנית ומלאה על החברה בישראל במטרה ללמוד מהממצאים על איכות החיים בארץ: איכות התעסוקה, מעורבות אזרחית וממשל , ביטחון אישי, בריאות, סביבה, דיור ותשתיות, רווחה אישית וחברתית, רמת חיים, פנאי, תרבות וקהילה, חינוך, טכנולוגיות המידע השכלה וכישורים.
למעלה מ 200 מומחים, חוקרים ואקדמאים עמלו על דוח איכות החיים הראשון בישראל תוך קבלת ליווי מקצועי של ה- OECD ובשיתוף הציבור בישראל. אכן קשת רווחה של תחומים מרכיבים את המענה לסוגיית מדד איכות החיים ואני תוהה כמה זה משמעותי לו לאדם כאשר הוא מתעורר בבקר כולו כואב, המקרר ריק, הפרנסה אינה משגת בשעה שעל פי תוצאות הדו"ח שעורי התעסוקה בישראל נמצאים במגמת עליה בין השנים 2000-2014.
אני יכולה להבין כי תוצאות הדו" ח מטרתן לשרת את הגופים הציבוריים ולסייע לממשלה לקבוע סדרי עדיפויות לאומיים ותכנון מדיניות עתידית על בסיס הנתונים. גופים ביניהם מכוני מחקר, ארגוני חברה אזרחית, איגודי עובדים, ארגונים מקצועיים, עסקים וחברות יוכלו הסתמך על הממצאים בקביעת מדיניותם ולהסתייע בה. השאלה היא עד כמה באמת, אכן יתנהלו הגופים על פיהם? כבר פורסמו בעבר תוצאות שונות של ועדות חקירה וועדות אחרות. סכומי כסף נכבדים הוקדשו למחקרים ולסקרים משמעותיים ועם חלוף השנים אנו שבים וקוראים על התנהלות שהיתה אמורה להתבסס על ממצאים כאלו ואחרים ומתעוררים למציאות שזה ממש לא שם!!
שביעות רצון של אדם ממצבו הכלכלי היומי הוא אחד הממצאים המשמעותיים בהערכת רמת החיים האישית של מי מאיתנו. התשובה לשאלה משקפת בעצם עד כמה הפרט מרוצה או לא ממצבו החומרי ברגע נתון. הממצאים שהובאו דוח שקפו לראייתי את אותו פער שציינתי מעל והם מראים בברור כמה שנים לוקח לתושב/אזרח/פרט במדינה להתבסס כלכלית עד שירגיש שהוא מרוצה ממצבו הכלכלי. התוצאות מדברות בעד עצמן. שימו לב שרק בקבוצת הגיל הבוגרת 64+ חצו הממצאים את גבול 60 האחוז. בקבוצות גיל צעירות יותר מצביעים הממצאים על קושי כלכלי אצל למעלה ממחצית המשיבים לסקר.
אחד המדדים שעניין אותי אישית נגע במגמת העלייה שניכרת בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה. עם השנים מאז 2001 עלה שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה ב10% ועמד בשנת 2014 על 54% מקרב בני 30. קיים פער בהשכלת נשים וגברים. נשים היו ועדיין משכילות יותר. בטווח השנים שנמדד עלה שיעור השכלתן של הנשים ביחס לגברים. אצל הגברים חלה עליה של 5% בקרוב ואילו בקרה הנשים עליה משמעותית של יותר מ 16% מה שמרחיב את הפער אך לצערי אינו בא לידי ביטוי ב פועל ברמת ההשתכרות של הנשים הנמוכה יותר משל הגברים כמעט בכל תחומי ההשתכרות במשק.
תחושת דיכאון מתייחסת להערכה עצמית של הפרט בנוגע למצבו הרגשי. לצערי מצביעים ממצעי הדוח על עליה עם הגיל בקרב נשים וגברים, בשעה שנשים חשות דיכאון בתכיפות גבוהה יותר מגברים. מעניין למה. כי אנו רגישות יותר או כי המוח הנשי בנוי אחרת?
לא יכולה להתעלם ממדד תחושת הביטחון שלנו באזורי המגורים. בשנת 2014 חשו למעלה מ 73% בטוחים ללכת בחשיכה לבדם, גברים יותר מנשים. (אני לא מופתעת) כאשר 83% הערבים חשו בטחון יותר מהיהודים (72%).
ואני רק מעלה שאלה: האם נתוני המדד הזה היו נשארים כך גם לשנת 2015-2016? האם עדיין 73% מהיהודים חשים אותו בטחון אישי בלילה וביום?
מסתמנת עלייה בתוחלת החיים בישראל. פעם נטו להאמין שנשים חיות יותר בגלל שהן יולדות. בשנים שמביא הדוח את ממצאיו, ניכר צמצום בפער תוחלת החיים של גברים ונשים מה שמראה על עלייה בתוחלת החיים של הגברים. עדיין נשים חיות יותר בממוצע (84.1) לעומת גברים (80.9) ותוחלת החיים של יהודים גבוהה משל הערבים. כאן המקום לציין כמו שאני זוכרת משנות ההוראה שלי בחטיבה, (למדתי גיאוגרפיה 25 שנה) כי תוחלת החיים יכולה להיות מושפעת מפרמטרים חסרתיים, סביבתיים, גנטיים ואחרים.
אני חיה במדינה שלי כבר למעלה מ 57 שנה. נולדתי כאן והיא היקרה לי מכל דבר. ילדותי ושורשי נטועים אי שם באדמת הטרשים החקלאית שהפכה להיות משק חקלאי משגשג במדינה מפותחת עם הון אנושי מהראויים בעולם. ישראל של היום היא מדינה שרמת החיים בה גבוהה מחד ובשפל מאידך. פער לא סביר קיים בין העשירונים העליונים אלו התורמים לממצאים גבוהים במדדי איכות החיים השונים מה שמעניק להם רמת חיים גבוהה, לעומת ממצאי מדדים נמוכים בעשירונים שבתחתית המדרג.
אין ספק שהדוח נותן לציבור תמונת מצב מקיפה ועדכנית על איכות החיים בישראל, מה שמאפשר שיח ציבורי המתבסס על נתונים עובדתיים ועדכניים. ו בסופו של דבר או כמו שאנו נוהגים לקרא לזה: בשורה התחתונה... מדד שביעות הרצון מהחיים בישראל זהה למדד שאר מדינות ה OECD (נכון ל 2012).
ריקי ברוך בחירות נכונות, בלוגרית
React to WordPress
