צהרים טובים.

 

 

 

 

 

בימים האחרונים העמקתי בקריאת הספר הנפלא של הרמן קוך (מחבר ה-ספר "ארוחת הערב").

391 עמודים.

הספר מספר מתוך סיפור אמיתי שקרה לפני הרבה שנים על מורה להיסטוריה בתיכון שהיה לו רומן עם אחת התלמידות שנעלם ואיש לא ראהו. ספר מתח או אפילו הייתי מגדירה כסוג של ספר מז'אנר מתח ופעולה כמו סרט פעולה משובח.

מספר הסופר שלאחרונה המורה נצפה ליד בקתת הנופש של תלמידתו והאחרון שראהו בחיים למעשה הוא החבר הנוכחי שלה שדר בכפיפה אחת ממש למר מ'- אדם תמהוני שלמעשה מנהל מעקב אחר הסופר ומשפחתו ועצם כתיבת המכתבים שהוא מעביר לסופר - יש לסופר חומר "חם" לכתיבה עצמה. 

מדהים איך שהסופר עושה את כל החיבורים בין הכל בכשרון רב וממש בגאונות הייתי מעזה ואומרת.

צריך לקרוא את הספר כדי להיווכח ולהבין את עומק הדברים. 

בספר יש קישורים וקפיצות בין הדמויות השונות- תלמידתו של הסופר ואהובה, הסופר וזוגתו יפת המראה והמורה האבוד.

בקריאתי חשתי מתח אינסופי והגבול הטשטש לי בין הדמיון והמציאות עד לרגע החזק.. שתקראו עליו..

עוצמות הרגשות של הקנאה , האהבה והמסירות הן עזות בין הגיבורים.

הרמן קוך כותב בתבונה וברגישות רבה על סף הגאונות ממש לעניות דעתי. וזהו אחד הרומנים החזקים מסוגו שקראתי לאחרונה.

תודה להוצאת כתר.