באהבתו העיקשת הוא עשה בעברית מעשים מופלאים, גאוניים על גבול אובדן השפיות, איש לא כתב בה כמותו. אבל עשר שנים לאחר מותו, ישראל הרשמית לא כל כך מעוניינת לזכור את ס. יזהר והקוראים נרתעים משפתו. איך בכל זאת אפשר לזכור את מי שסומן כאב הגדול של הספרות העברית החדשה כבר כשהיה בן 22