החובה לעצור ברמזור אדום, בדיוק כשאתם ממהרים מאד לפגישה חשובה, היא דרישה קשה, מעצבנת ולעתים מתסכלת. לא קל גם לדרוש מאדם שנקלע לקשיים כלכליים שלא לגנוב, ואין ספק שהדרישה לתשלום מסים גבוהים מרגישה לא פעם לכל אחד מאיתנו כדרישה מוגזמת ולא הוגנת. אבל קשה לדמיין מאמר רציני התוקף את החוק הפלילי האוסר לגנוב, או את קיומם של רמזורים בשעת העומס, כי זה "קשה" או "לא נוח".

 

ישנם עם זאת חוקים שקל יותר לתקוף בריש גלי, ומבלי להסתתר. להפך, ייתכן שתזכו לתשואות רבות על כך שיצאתם נגדם. חוק עבודת נשים והחוק לשוויון ההזדמנויות בעבודה, הם מסוג החוקים הללו. כאן באתר ONLIFE, פרסמה טלי שילון, בעלת חברת השמה לתפקידי מזכירות ואדמיניסטרציה, מאמר הטוען כי ההגנה על עובדות בהריון בחוק הינה מוגזמת. המאמר מצייר איום ממשי המרחף מעל ראשם של כל המעבידים המעסיקים נשים בהריון.

עובדות שגויות

 

חלקים מהמאמר מבוססים על עובדות שגויות: בניגוד לנטען במאמר, מי שמעסיק עובדת בהריון פחות מחצי שנה אינו זקוק להיתר משרד התמ"ת כדי לפטרה, אלא שאסור לו לפטר אותה בשל היותה בהריון. שילון גם נותנת דוגמא למעסיק ש"לא הכיר" את חוק עבודת נשים, לא ידע כי עליו לבקש היתר ממשרד התמ"ת על מנת לפטרה ולכן "נפגע" מזכויותיה של העובדת.

 

אין הרבה תחומים שבהם ניתן לכתוב מאמר שמתעלם מהכלל המוכר של "אי ידיעת החוק אינה פוטרת", אולם, משום מה – כשמדובר על חוק המגן על זכויות עובדים, טיעון כזה הופך ללגיטימי. אמת, אין להתעלם מהבעיה שהמאמר של שילון מדגיש: החקיקה המגנה על הנשים, גורמת למעסיקים רבים להימנע מלהעסיק בכלל נשים בגיל הפריון. רבים מהם לא יודו כמובן (אפילו לא בפני עצמם) שהסיבה לכך היא החשש מפני סכנות הפרת זכויותיה של האישה כאשר תיכנס להריון.

צריך להרחיב את זכויות העובדים
 

אבל אכן – העסקת אישה שעשויה להיכנס להריון, ואז "להיעלם" לחופשת לידה ואח"כ למחלות של ילדיה – היא דבר לא פשוט עבור מעסיק, ובוודאי שעבור מעסיק קטן. החוק הקיים מנסה להתמודד עם מציאות שבו מחד האינטרס הציבורי הוא עידוד ילודה ומאידך שוק העבודה הוא כמעט חסום לנשים הרות. בתמונה החברתית הקיימת, שבה מעטים האבות הנושאים באופן שוויוני בנטל ההורות, האישה עלולה להפוך למועמדת בלתי רצויה לכל עבודה, אפילו אם היא מוכשרת מאד ואפילו אם היא כלל אינה בהריון, אבל בדיוק נישאה, ובכלל - אין לדעת מה מסתירה החולצה הרחבה שעמה הגיעה לראיון העבודה.

 

במקום לתקוף את החקיקה המגנה על עובדות בהריון, נכון יהיה יותר לכוון את המאמצים דווקא לדרישה להרחבת הזכויות – של עובדים, עובדות ומעסיקים קטנים ובינוניים – ושינוי של אופי משק העבודה בישראל, כך שיאפשר לכולם לעבוד, להרוויח בכבוד, ולחיות בכבוד.

תגיות