רוני דלומי: "פחדתי שניצחתי בגלל היופי"
ראשית, אפתח בוידוי קטן: אני מכורה ל"פנאי פלוס".
כמכורה, פתחתי הבוקר את עטיפת העיתון כשעיניי עוד עצומות ומהשער ניבטה אליי רוני דלומי החמודה כאשר הכותרת של הכתבה היא : "פחדתי שניצחתי בגלל העיניים היפות שלי".
אחרי שהתאוששתי משנת הלילה, שתיתי קפה והבטתי עוד קצת בעיניים היפות של רוני דלומי (אין מה לעשות, הן באמת יפות), חשבתי לעצמי שבזמן האחרון אני שומעת את המשפט הזה ודומיו יותר מדי.
ואני אבהיר: להרבה מאיתנו, כאשר אנחנו מצליחים לייצר הצלחה מקצועית (ובכוונה אני משתמשת במונח זה כי ההצלחה לא הגיעה סתם. אנחנו מייצרים אותה), מתגנב חשש אל ליבנו שמא ההצלחה לא הגיעה בגלל שאנחנו מקצועיים אלא כי יש לנו עיניים יפות, חיוך יפה, כי יש לנו מזל, כי מי שבחר בנו "חסר שכל" וכדו', ובכך למעשה מייחסים את ההצלחה לכל דבר אחר פרט למקצועיות שלנו.
חברה שלי סיפרה לי השבוע שבחרו אותה להיות יו"ר איגוד מסויים. כששאלתי אותה למה לדעתה בחרו בה היא ענתה: "כי אני סימפטית".
סימפטית. זה מה שהיה לה לומר אחרי 15 שנות לימוד, תואר ראשון ושני ו-10 שנות ניסיון ככלכלנית. סימפטית.
"ואת לא חושבת שלמקצועיות שלך יש יד בדבר?" שאלתי. "ברור שכן", ענתה, "אבל תכל'ס הם בחרו בי כי אני סימפטית".
" ואם לא היית טובה במה שאת עושה והיית סימפטית עדיין היו בוחרים בך?" הקשיתי כהרגלי.
למרבה התדהמה, החברה שלי השתתקה (התדהמה כפולה- א. כי חברתי מדברת בקצב של 120 קמ"ש לדקה ולשמוע אותה שותקת היה שינוי מרענן J. ב. שזו פעם ראשונה שנפל לה האסימון שהסיבה העיקרית שבחרו בה היא היותה מקצועית. ) ואז ענתה שכנראה שלא אבל עדיין עמדה על זה שזה שהיא סימפטית עזר לה. "אני מסכימה איתך בהחלט" עניתי. הם בחרו בך בגלל עסקת החבילה של מה שאת מביאה כאשר בראש ובראשונה זו המקצועיות ויחד עם זה מגיע כל מי שאת.
אז למה זה קורה ומה עושים עם זה?
כאשר אנחנו לא בטוחים במקצועיות שלנו ו/או בעצמנו יש בנו פחד של ממש לייחס לעצמנו הצלחה שהרי אם באמת הצלחתי כי אני טוב ואם אני באמת אכיר בזה שאני טוב במה שאני עושה אז אני אצטרך להמשיך ולהוכיח לי ולעולם שאני טוב. וזה לכשעצמו מפחיד. (כך שאם ניקח את דוג' החשיבה של רוני דלומי- אם בחרו בי בגלל העיניים היפות ולא בגלל שאני זמרת טובה אז הקהל לא באמת מצפה ממני לשירים יפים ולכן אין פחד בלהוכיח להם ולעצמי שאני טובה. מקסימום אני אצליח ואז כולם יופתעו לטובה).
החשיבות של הכרה בהיותנו טובים ובמקצועיות שלנו היא לעין ערוך. ראשית, הצלחות שעד כה לא ייחסתי לעצמי כי הן לא קרו בגללי אלא בגלל אלף ואחת סיבות אחרות, לפתע מצטרפות אל שק ההצלחות שאנו נושאים על גבנו ושנותן לנו כח אדיר במסע הזה שנקרא : "חיים". ושנית, הידיעה שהצלחתי כי אני טוב ולקיחת האחריות שבאה בעקבותיה בהכרח מביאה לעוד הצלחות בחיים.
לזכותה של רוני דלומי המקסימה יצויין כי כיום היא מבינה שבחרו בה לא בגלל העיניים היפות אלא כי היא זמרת טובה והקהל בבית (בניגוד לשופטים) הבחין בכך.
אני מאחלת לכולנו שלא נפחד לייחס לעצמנו הצלחות מקצועיות בגלל מי שאנחנו. ומי שאנחנו זו עסקת חבילה שבאה עם עיניים יפות/נחמדות/חיוך/סימפטיות/חוש הומור/זרימה אך בעיקר, ככל שהדבר נוגע להצלחות מקצועיות- מקצועיות!
עו"ד עדי המאירי,
מאמנת אישית בגישת הפסיכולוגיה החיובית.





React to WordPress