ב- 8 במרץ יציינו בעולם את יום האישה הבין-לאומי וגם בארצנו, והשנה, חוגגים תאריך עגול- חגיגת המאה.

קצת היסטוריה: יום זה צוין לראשונה ב-8 למרץ בשנת 1911 באוסטריה, דנמרק, גרמניה ושוויץ, אך למעשה החל עוד הרבה קודם לכן. מקובל לראות את המקור לתאריך ביום 8 במרץ בשנת 1857, כאשר קבוצת נשים, שעבדו במתפרות ובבתי המלאכה לטקסטיל בניו-יורק פתחו בשביתה, ויצאו לרחובות כדי למחות על תנאי העסקתן.

 

בשנת 1913 הצטרפו גם נשות רוסיה, לציון יום האישה הבין לאומי, ובשנת 1914, הפגינו נשים ברחבי אירופה  ביום הזה, גם כדי למחות נגד המלחמה וגם כדי להביע אחווה בין נשים.

בדצמבר 1977, הצטרפה האסיפה הכללית של האומות המאוחדות (או"ם) ליוזמה לכינון יום מיוחד זה בכל העולם. החשיבות של יום זה, הוא שנשים בכל העולם מתאחדות מדי שנה ליום אחד, כדי להביע הזדהות  ולהוקיר את הנשים האמיצות ופורצות הדרך, שיצאו לפני מאה וחמישים שנה למלחמה על זכויותיהן כעובדות, וכאזרחיות שוות זכויות.

 

אותן ואת ממשיכותיהן לאורך השנים, שסללו את הדרך בשביל כולנו. כדי שאנו, הנשים של המאה ה-21 , נוכל לבחור כיצד אנו רוצות לחיות את חיינו, להישאר בבית או לממש קריירה, או לשלב את שניהם.

וכדי שאם נבחר בקריירה, תהיה לנו הזכות לעבוד, בתנאים ובשכר שמכבדים אותנו ואת עבודתנו.  וכדי שתהיה לנו הזכות להצביע ולהשפיע על עתידנו ועתיד ילדינו. דברים שכלל לא היו מובנים מאליהם לנשים לפני מאה וחמישים שנה.

 

ואיך לדעתכם יציינו יום משמעותי זה, עבורנו הנשים, במרבית החברות והארגונים בארץ?

"פרח או שוקולד, או משהו סמלי קטן אחר",זה יהיה עלה התאנה שבו יתכסו מרביתם. וזה - במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, לא יציינו זאת בכלל, כי ? "אין לכך תקציב", כי- "זה לא נמצא בתוכנית השנתית שלנו", כי- "למה שנציין יום מיוחד לנשים, מה עם הגברים בארגון?" ועוד כל מיני סיבות ותירוצים, שאני שומעת מעשרות מנהלות רווחה ומנהלות משאבי אנוש שאליהן פניתי בחודשים האחרונים.

 

כמי שעוסקת בהעצמת נשים בשנים האחרונות, כדי להציע להן לתת ערך מוסף לנשים שיחבר אותן למשמעות האמיתית של היום  הזה.  אני מניחה שאותן מנהלות, שחייבות, מן הסתם, את מקומן ומעמדן, לאותן פועלות טכסטיל פשוטות, עושות זאת, לא משום שלא אכפת להן מנושאים אלו, או שהן מזלזלות בחשיבותם, אלא משום שחסרה להן המודעות למשמעותו האמיתית של היום הזה, או שבשל עומס הנושאים שתחת טיפולן, הנושא הזה, "יום האישה הבינלאומי", פשוט נפל בין הכיסאות, מחוסר תשומת לב.

 

אחרת, אין לי ספק, שהן, כמנהלות אסרטיביות, שנמצאות בצומת השפעה בארגונים, היו הולכות למנהלים והמנהלות שמעליהן ורותמות אותם לנושא, כדי להשיג את התקציבים הנדרשים. תקציבים, שנמצאים שם עבור הרבה מאוד דברים אחרים, כמו ימי גיבוש, וימי חברה, וסדנאות מנהלים, שהם חשובים לא פחות לארגון.

ומה יותר חשוב, אני תוהה, מלהעשיר ולתת ערך לעובדות, שהן אמונות על רווחתן בארגונים, בידע, בהשראה בהעצמה?

 

מהי בעצם העצמה נשית?

העצמה נשית, הפכה בשנים האחרונות למושג חבוט שנהוג לזלזל בו, או להתייחס אליו בציניות, בעיני רבים, אך לא בעיניי.

אני פוגשת מדי שבוע במפגשים שאני מקיימת, עשרות נשים, שמתמרנות בין הכובעים והתפקידים השונים שבחרו לעצמן, כנשות קריירה, בעלות עסקים, אימהות, חברות, בנות, אחיות, ובנות זוג.

נשים מבולבלות, שחיות את חייהן בסוג של מרוץ הישרדות מטורף, בתנאי לחץ, מבלי לדעת שיש להן עוד אפשרויות, ושהן יכולות לבחור לחיות אחרת.

 

בעיני העצמה נשית היא לתת לנשים השראה, שתראה להן שזה אפשרי עבורן לרצות יותר בחייהן, להביא יותר ממי שהן לעולם, להכיר ביכולות באיכויות והכישרונות הייחודיים שלהן,  ואף להגשים את מה שהן רוצות.

 

 העצמה נשית זה לעורר נשים להבנה ולמודעות שזה מגיע להן, שזו זכותן הטבעית. העצמה נשית זה  לחבר אותן לנשים אחרות, שהן בדיוק כמותן, שהצליחו לעשות זאת, תוך התגברות על מצבים קשים, אתגרים, פחדים, כאבים, אמונות, כך שיפנימו, שאם אחרות יכלו לעשות זאת, אז גם הן יכולות.

 

העצמה נשית זה לנטוע זרע בתודעה שלהן, שזה בידיים שלהן, ושהן יכולות לעשות זאת בעצמן.

 

 העצמה נשית זה ללמד אותן כלים, שכבר עבדו ושרתו נשים שכן הצליחו,  ולהראות להן כיצד הן יכולות ליישם אותם בחייהם, לצמוח ולהשתנות לטובה. 

 

זוהי העצמה, שיוצרת אחווה נשית אמיתית, שמחברת נשים לנשים, לתמיכה, לנטוורקינג, לשיתופי פעולה, ולעזרה הדדית, ממקום של win-win , כפי שאני רואה אותה. וזה "המזון" שראוי בעיני להזין נשים באופן כללי, וביום הזה בפרט, בין אם באמצעות הרצאות וסדנאות, בין אם באמצעות ספרים או סרטים שעוסקים בנושא, או בכל דרך יצירתית אחרת כיד הדמיון הטובה על מנהלות הרווחה /משאבי האנוש/הדרכה בארגונים.

 

לסיום, אני מזמינה את כל הנשים שמזדהות עם המסר זה, להפסיק לשבת בשקט, לקום מהכיסא, ולפעול, כדי להעלות את נושא למודעות בכל דרך אפשרית. כל אחת במקום שבו היא נמצאת, ביכולותיה, ובמעגלי ההשפעה שלה. 

 

ו.....כן, בהחלט אפשר בנוסף לפנק אותנו גם בפרח או שוקולד, אנו אוהבות פרחים ושוקולדים.