אף פעם לא התעלפתי על חומוס.

 

זה לא שלא אהבתי, פשוט לא הבנתי מה ההתלהבות סביב המוצר הזה (אל תסקלו אותי, אבל אני גם לא מתה על פלאפל).

 

תמיד כשהציעו לי לבוא "לנגב חומוס", העדפתי אוכל איטלקי או אסיאתי.

 

אז הוזמנתי לארוחה אצל נאג'י באבו גוש.

 

נו שויין, הלכתי בשביל החברה ובשביל הבשרים :) בטח לא בגלל החומוס....

 

איך שהגענו נפרשו על השולחן עשרות סלטים:

 

טחינה, כרוב, חצילים, טורקי, חמוצים, טאבולה, סלט ערבי, וכמובן - חומוס!

 

פייר, גם אם לא היה חומוס, הייתי נהנית מאוד.

 

הטחינה הירוקה הייתה מעולה, סלט הדלעת, שנתקלתי בו לראשונה היה מטמטם,

 

הפיתות עם הזעתר, הפיתות עם השום...

 

''

 

''

 

''

 

''

 

אבל החומוס?!? שווה לסע בשבילו עד אבו-גוש.

 

כן, כן, התענגתי על החומוס עם הפטריות והצנוברים שהצמדתי אלי :)

 

''

 

''

 

אבל גם לא לשם החומוס התכנסנו כאן, אלא לשם ארוחת תבשילים מיוחדת לט"ו בשבט.

 

ואז הגיע הרגע שכולם חיכו לו: המקלובה!!!

 

פייר, עד אז בכלל לא ידעתי מה זה מקלובה :)

 

מסתבר שמקלובה = הפוכה, וזאת בעצם מהות המנה.

 

''

 

''

 

''

 

לא נפלתי מהמקלובה, אבל אחריה הגיעו כלמיני תבשילים שמאוד אהבתי:

 

סיניה - תבשיל בשר וטחינה/ תבשיל בשר ועגבניות (שתי האופציות הגיעו), ועוף ממולא באורז, צנוברים וכלמיני - ממש ממש טעים.

 

הגיעו גם ממולאים, אבל פחות התחברתי אליהם. לא אהבתי את התיבול, וגם לא היה בפנים בשר :(

 

''

 

''

 

''

 

כבר התפוצצנו כולם, אבל לא יכולנו לסרב למה שבדרך אלינו....

 

בשר!!!

 

סטייק אנטריקוט וצלעות שהגיעו היישר מהאיטליז של נאג'י ממול למסעדה.

 

בשר טרי, עסיסי, רך, עשוי בדיוק כמו שצריך!!!

 

''

 

 

''

 

קיבלנו את הקינוחים המסורתיים:

 

צלחת בקלאות שהיו חביבות, קרם בוואריה שהיה מצויין, מלבי נחמד ומוס שוקולד שהייתי מותתרת עליו :)

 

''

 

''

 

''

 

על הסלטים והבשרים אני נותנת ציון 4 מתוך 5.

 

על התבשילים אני נותנת ציון 3 מתוך 5.

 

ציון ממוצע = 3.5 מתוך 5.