חרדיות בהייטק: "אנחנו שוות פחות מחילוניות"

בתקופה האחרונה  יותר ויותר נשים חרדיות מאיישות משרות בחברות היי טק, ומוכיחות הלכה למעשה שדת ועבודה יכולים ללכת יד ביד.

היציאה מהבית ונטישת התפקיד המסורתי של אישה שעסוקה בטיפוח הבית והילדים אינם פשוטים, ובעבודה התנאים לא תמיד הוגנים. חלקן מרגישות שזהו מפתח לשילוב בין חרדים וחילוניים הלכה למעשה, חלקן חוות על בשרן את תחושת אי השוויון בשוק העבודה, וחלקן צריכות להסביר לילדים את העובדה שיש אמהות שיוצאות לעבודה.

6 נשים שיצאו לעבוד בחברות הייטק נפתחות ומספרות על ההשתלבות בעולם שכולו חומר.

יסכה: "שווה הרבה פחות מחילוניים"

אצל יסכה (29), אם ל-4 שעובדת כהנדסאית בחברה בלב תל אביב, המפגש עם המציאות הכוללת משרה קבועה היה קשה. "מאוד איכזב אותי לדעת שבשוק החופשי אני שווה הרבה פחות מגבר או מאשה חילוניים שעושים את אותה העבודה בדיוק", היא אומרת. "בהתחלה זה מאוד הפריע לי, אבל אני מקווה שעם הזמן כוחות השוק יכריעו והמצב יגיע לידי שיוויון או משהו קרוב לזה".

מצד שני, יסכה למדה להעריך את השהות מחוץ לבית ואפילו את המרחק מהילדים. "כרעיה ואמא חרדית את מהווה את ליבו של הבית. כולם יודעים שתמיד יהיה אוכל, שתמיד תהיי שם כדי לעזור בשיעורים, ללטף, לחבק ולפעמים יש הרגשה שכל הדברים האלו הופכים להיות מובנים מאליהם. אחרי שיצאתי לעבודה, נותר מעין חלל. זה היה קשה מאוד גם לי וגם לילדים.

"אבל מצד שני זה הפך כל רגע משותף שיש לנו לכזה שראוי לנצל על הצד הטוב ביותר. בנוסף, אני לומדת כל יום דברים חדשים על העולם החילוני, ומאמינה שהם לומדים רבות על אורח החיים של החרדים. אמנם אנחנו אנשים קטנים בעולמו הגדול של בורא עולם, אבל בניית קשר וגשר בין אנשים יכולה בעיני להפחית מאוד את השנאה שפעמים רבות אני מרגישה שמופנית אל הציבור שאני נמנית עליו".

ציפורה: הילדים עברו טראומה

ציפורה (35, גרה בפתח תקווה) היא מתכנתת בחברת היי טק גדולה בפתח תקווה. בבית יש לה בעל ו-5 ילדים שבהתחלה לא כל כך הבינו מה נפל על אמא שיום אחד קמה והחליטה לשנות סדרי עולם.

"ההורים שלי היו מאוד בעד השכלה, לא רק תורנית ולא רק לאחים שלי", מספרת ציפורה. "כך יצא שלמדתי מספר שנים מחשבים, אבל אז התחתנתי ובאו הילדים, והמחשבים נשארו אי שם מאחור. לא מזמן ראיתי מודעה ובה מזמינים נשים בעלות רקע בתחום להשתלב בעולם ההי טק. חשבתי על זה המון, ובסוף החלטתי לשתף בזה את המשפחה שלי.

"בעלי היה מאוד בעד, בעיקר כי מצבנו הכלכלי לא מזהיר. לילדים זה היה יותר טראומטי, כי הם לא מכירים אמהות שגם מנהלות בית וגם עובדות. כמו כל דבר, ההתחלה הייתה מאוד קשה וגם השכר לא ממש היה מתגמל. אחרי המשבר הראשוני למדתי איך להסתדר עם הזמן הקצוב שיש לי בין הבית לעבודה, חילקנו מטלות לילדים הגדולים, בעלי נמצא יותר בבית וגם המעגל היותר רחוק של המשפחה נרתם כדי לסייע. בדיעבד אני ממש לא מצטערת על המהלך".

אביגיל: "אני לא האישה הקטנה במטבח"

גם כאשר אביגיל (31, מירושלים) החלה לעבוד, היא לא הייתה עוד נשואה וילדים לא נראו באופק. "בניגוד למה שהחברות שלי תמיד אמרו, אני חשבתי שגברים לא פוחדים מנשים משכילות ועובדות", אומרת אביגיל. "מיום שאני זוכרת את עצמי אני לא מתאימה למודל האשה הקטנה במטבח, ולא היה לי ספק שבאחד הימים אמצא את החצי השני שלי שלא יהיה מאויים, אלא שנוכל להפרות אחד את השני ברמה התורנית וגם ברמות אחרות. למדתי תכנות מחשבים, ומיד אחרי סיום הלימודים מצאתי עבודה בחברת היי טק קטנה המתמחה בציוד רפואי.

"העבודה מאוד עניינה אותי. את ההורים שלי עניין יותר נושא השידוך, והיו לי איתם המון מריבות על זה. באחד הכנסים אליהם הלכתי במסגרת העבודה פגשתי את יואל, בחור חרדי שעבד בחברה מקבילה. מהר מאוד הקשר בינינו התהדק, וכאשר נישאנו לא היה ספק שאני אמשיך בעבודה שלי. אני חושבת שהיציאה מהבית עושה טוב לי באופן אישי, לזוגיות שלנו ומטבע הדברים גם למצב הכלכלי. אמנם נכון שעם 3 ילדים זה לא ממש פשוט לאחוז במשרה כמעט מלאה, אבל אני עושה את זה כמו אלפי נשים אחרות. אני לא רואה באורח החיים שלי גורם שצריך להוות אבן נגף, ההיפך בדיוק".

ר': "הכל התחיל מזה שהבן למד מחשבים"

בניגוד לטבעיות שבה השתלבה אביגיל במעגל העבודה, לר' (39, מבני ברק) זה לא היה פשוט בכלל. "הכל התחיל מזה שהבן שלי למד מחשבים, וכשהוא היה מכין שיעורים בבית הייתי יושבת לידו ומגניבה מבטים למה שהוא עושה. אחר כך התחלתי לקרוא את ספרי הלימוד, ולאט לאט הפחד שלי מטכנולוגיה חדישה היה כלא היה", היא מספרת.

"היה לי מאוד קשה לעשות את הצעד ולצאת לעבודה. התייעצתי לפני כן עם כמה רבנים. חלקם יעצו לי להניח את הרעיון בצד ולהשקיע את מלוא מרצי בבית, בבעל ובילדים. רבנים אחרים דווקא אמרו שאני יכולה להיות שגרירה של המגזר, ולהראות לחילונים שהשד החרדי לא נורא כל כך. היו לי המון לבטים, גם כי בעלי לא ממש אהב את הרעיון שאשתו תצא לעבודה.

"אחרי הכל, כל הנשים שסביבנו במשפחה ומחוצה לה לא עבדו מעולם. בסופו של דבר החלטנו לנסות, ומצאתי עבודה בחצי משרה באזור לא מרוחק כל כך מהבית. זה מאפשר לי למלא את כל המטלות שלי ובנוסף גם להגשים חלום".

בת אל: "נאלצתי להתפטר, אבל אני לא מצטערת"

בת אל (27, מבית שמש) למדה הנדסת מחשבים באוניברסיטה בחיפה ותכננה להמשיך ולעסוק בתחום גם אחרי שתסיים את לימודי התואר. "מצאתי עבודה בחברת היי טק שעוסקת בבניית צ'יפים למחשבים, והייתי מאוד מרוצה מהשכר ומאופי העבודה. הבעיה החלה כאשר נולדו לי תאומים, ולא ראיתי איך אני מצליחה לנהל בית, לתפקד כאמא וגם לעבוד.

"בעלי מאוד תמך בי לאורך כל הדרך, אבל לשנינו היה ברור שהבית קודם לעבודה. כשהתאומים היו בני פחות משנה החלטתי לבחור במשפחה שלי על פני העבודה, והתפטרתי. אני לא מצטערת על הצעד, כי מאז ברוך השם נולדו לנו עוד 2 ילדים ואנחנו מאוד מאושרים.

"אני מודעת לזה שיש לי פוטנציאל ולפעמים אני חושבת מה היה קורה אם הייתי מצליחה למצוא פתרונות אחרים לגידול הילדים וניהול הבית. יכול להיות שבעתיד כשהילדים יגדלו ויהיו קצת יותר עצמאיים, אני אוכל להיכנס שוב למעגל העבודה".

ורדה: "במשפחה חרדית הקושי לנהל בית במקביל לעבודה גדול יותר"

ורדה (24) נשואה ואם לילד אחד למדה תכנות בסמינר החרדי. בעקבות האהבה למקצוע היא העתיקה את מקום מגוריה מירושלים לכרמיאל, וכיום היא עובדת בחברת כרמיסופט. "אני לא מתייחסת לעבודה כאל קריירה בהכרח. התכנון שלי הוא להתקדם ולהתפתח וללמוד עוד. זו הפרנסה שלי והמקצוע מאוד מעניין אותי".

לדברי ורדה, ניהול בית ואחיזה במשרה מהווה בעיה בין אם את אשה חרדית ובין אם את חילונית. "יש קושי גדול מאוד בניהול בית ותפקוד במשרה תובענית הדורשת שעות יומיות רבות. במשפחה חרדית זה בא לידי ביטוי ביתר שאת כיוון שבדרך כלל מספר הילדים יותר גדול, מה שמצריך השקעה גדולה יותר מבחינת זמן.

"יתרה מזאת, בעולם החרדי האשה מהווה את מרכז הבית והמטלות רובן ככולן מוטלות עליה. כשמוסיפים לזה את העובדה שנשים חרדיות מופלות לרעה בכל הנוגע לשכר, אפשר להבין למה לא הרבה מהנשים מצטרפות למעגל העבודה".