הישרדות: כבר מתגעגעים, אחרי יומיים וחצי?
לעונה החמישית של "הישרדות" נדמה כי כולם הגיעו מוכנים- ההפקה מהוקצעת ומשומנת, גיא זוארץ למד למנן את הפומפוזיות המנופחת שלו ועכשיו הוא כמעט ניתן לעיכול, והצופים כבר יודעים שאיך שהם לא יהפכו את זה הם תמיד יקבלו שתי משימות בפרק וכמות פרסומות שהיא אתגר הישרדותי בפני עצמו.
מוכנים מכולם הגיעו המתמודדים. הם מבינים את התפקיד והציפיות, ולא מהססים להשתמש בנשק חם. כבר בדקות הראשונות של התכנית הם מדברים בשפה צה"לית למהדרין: כולם הגיעו הנה להילחם, לא לוותר, להביס את האויב בעזרת חברי השבט שלהם, חברים שהם בקושי זוכרים אבל מבחינת ההפקה החיבור ביניהם הוא כבר שורשי, יצרי, קמאי ובלתי ניתן להפרדה.
מקבץ האנשים האקראי חולק לשני שבטים סקסיים, מלאים בצעירים וצעירות (כי מבוגרים זה כבר פאסה ומספיק שלושה ייצוגים) בבגדי ים מינימאליים - שבט בנאו ושבט מריקודו. במהרה גם נבחר מנהיג, אקראי לא פחות, או בעברית - השעיר לעזאזל. רצו אלוהיי הקמרינס ושבט בנארו זכה בפוקס מוחלט במשימת הפרס.
הפרס היה לבלות על האי כמו בהישרדות - רק לא בהישרדות, כי ההפקה דואגת להכל, כולל גזיבו עם נוף לים ולפרונט של אירית רחמים. הזוכים התרגשו כאילו הם נמצאים על האי מינימום שנה וכבר זכו לאכול מאותו מסטינג של רובינזון קרוזו, ולא שעה וחצי כמו שהיו בפועל.
כמובן שהם לא שכחו להזכיר את המילים מלחמה, תבוסה ורעב, בעוד עיניהם מנצנצות למרחקים בגעגוע לבני משפחתם, אותם ראו אך אתמול. הגעגוע שנמשך גם במועצת השבט שם לא יכלו המתמודדים להחזיק יותר את כאבם ופרצו בדמעות תנין מדבקות, מבטם הצטעף וסף הרגש עלה עד שלא עמדתי בעניין ומיד שלחתי מברק למשפחתי שלי, כי למרות שנפגשנו ביום שבת, אין כמו בית ומשפחה וגם אני פה בשביל להלחם ולאכול. כמובן שניסיון העבר של המתמודדים עם הסדרה, ניסיון שוודאי כלל יס מקס, מגשיות של טייק אווי וכירבולית, הביא את חלקם לכריתת בריתות בשנייה בה נחתו על החול הזהוב.
הם אמנם לא לגמרי זכרו את השמות אבל זה לא מנע מהם לנסות ולבנות יחסי אמון המושרשים על המשפט "אתה סומך עליי?".
ולמרות כל זה, "הישרדות איי הקמינרס" כנראה הולכת להיות עונה מוצלחת במיוחד. לא קל לחדש ולעניין בעונה חמישית - ואין ספק שצוות "הישרדות" מתאמץ מאוד, בין חוקי הפורמט הנוקשה הם משתדלים לשנות איפה שאפשר ולהפתיע אם ניתן.
אבל על אף כל אותן מגרעות בולטות לעין של התכנית, והבעיה הברורה שנקראת גיא זוארץ, יש חדשות טובות: ההצלחה האמיתית טמונה בליהוק, והוא נראה מבטיח. מלכת יופי לשעבר, יאנה קלמן, שמביאה איתה ניחוחות קומוניסטיים ומוטיבציה של כוסית, עובד זבל שמביא איתו בעיקר ניחוחות לא טובים ומוטיבציה של שייח, פוגשים עו"ד פלילי עם סבלנות אפס לשניהם.
אליהם תוסיפו תקציבאית צעירה עם מבט של "כולם פה כל כך מטומטמים שזה כאילו חזרתי לכיתה א", מנהלת מסעדה (השדרוג העונתי ל"משה מלצר חולון") שבשבילה הבית הוא תמיד בלב ובחורה אחת שנראית בדיוק כמו שפרה קורנפלד ותקבלו את הדמויות הבולטות (וסליחה לאירית רחמים, המלכה הבלתי מעורערת של טראש וסיליקון - לך מגיע טור נפרד בהזדמנות) שיהפכו את העונה הזו למרחץ דמים מבעבע, בדיוק מה שריאליטי טוב צריך לספק לצופיו.





React to WordPress