עופרה חזה והנסיכה פרגי: מה היה קורה אם. 5 הנשים שעשו את השבוע
הישראלית
עפרה חזה ? 11 שנה למותה
המחשבה הכי משמעותית שעולה לי בהקשר של עפרה חזה היא מהסוג של "מה היה קורה אם".
מה היה קורה אם היא הייתה נבדקת בזמן, מגלה שהיא נשאית איידס, מחליטה לבקש טיפול ואולי, רק אולי, חושפת את מצבה לציבור, זוכה לגלי אהבה ותמיכה, הופכת לדמות שנשאים אחרים יכולים להזדהות איתה.
כי היא לא הייתה נרקומנית או כל טיפוס אחר שאנחנו נוטים לחשוב שרק לשכמותו זה יכול לקרות. מה היה קורה לתדמית של המחלה, לכספים ולמשאבים שמופנים למחקר ולטיפול, לתרבות העברית.
אבל עפרה חזה נפטרה לפני 11 שנה מאיידס, וחוץ מהמורשת המוזיקלית האדירה שהשאירה אחריה לא נשאר הרבה. פעם בשנה צץ איזה סיפור על מאבקי ירושה, סודות ושקרים. רק תחשבו מה היה קורה אם...
ככה אני אוהבת לזכור את עפרה:
הדודה
הדוכסית פרגי ? חסכו לה צ'ק
שיגעון החתונה המלכותית בבריטניה נמשך. השבוע הופצה ברשת ההזמנה הרשמית וכן פרטים על כל המי ומי שיגיעו לראות את וויליאם שובר את הכוס. או מה שהם לא עושים שם בחתונות המלכותיות שלהם.
הפרט המעניין ביותר, מבחינתי, הוא מי לא הוזמנה לחתונה. הדודה פרגי, הדוכסית שרה פרגוסון בשבילכם, גרושתו של הנסיך אנדרו, הג'ינג'ית שעשתה בלגנים בבית המלוכה בראשית שנות ה-90.
בהתחלה חשבתי שזה עניין רשמי כזה, שאולי משום שכבר אינה נשואה לנסיך אין צורך להזמין אותה. אבל זה לא הגיוני. גם לא מנומס. הרי בנותיה, הנסיכות ביאטריס ויוג'יני, הן מספר 5 ו-6 בתור לרשת את המלכה.
ואז הבנתי שפה בעצם תמצית ההבדל בין בני תמותה פשוטים כמוני ובין מישהו כמו פרינס וויליאם. שנינו לא בחרנו את המשפחה שלנו, אבל הוא יכול פשוט לא להזמין את דודה שלו לחתונתו. אני בקושי יכולה להתחמק מביקורים סתמיים של הדודה שלי, אבל הוד מלכותו רשאי בתוקף מעמדו למנוע פאדיחות בחתונה שלו.
תארו לכם שיכולתם לחסוך מהאלבומים המשפחתיים שלכם את התמונות של הדוד שאוהב לרקוד עם בקבוק יין על המצח או את אלה של הקוזינה שגם להלוויות מתלבשת בצורה מזעזעת? הייתם מלכים! ממש כמו שפרינס וויליאם יהיה יום אחד.
הניצולה
אן בודקין ? 26 שעות תחת ההריסות
רעידת האדמה שאירעה בניו זילנד השבוע תפסה את הניו זילנדים, ואת העולם כולו, עם המכנסיים למטה. הרעיון ש"פה זה לא יכול לקרות" כבר לא נראה כל כך חד משמעי. בין כל החדשות הכואבות בלט סיפורה של אן בודקין, אישה שחולצה לאחר ששהתה כ-26 שעות תחת ההריסות, כפתח לתקווה שאולי יימצאו עוד ניצולים.
אן בודקין עבדה במשרדה כשהחלה רעידת האדמה בעוצמה של 6.3 ריכטר. היא התיישבה מתחת לשולחן הכתיבה שלה, ושם נשארה עד שחולצה יותר מיממה לאחר מכן כשהיא בהכרה מלאה ובמצב גופני טוב יחסית.
חילוצה סוקר בהרחבה ברשתות הטלוויזיה העולמיות, כולל תגובת בעלה שהוזעק להריסות הבניין שתחתיו הייתה לכודה ? כי היום אתה לא יכול למצמץ בלי לקבל סיקור תקשורתי מקיף.
בתור מי שצורכת חדשות כמו כל אחד פה, העניין הרב בחילוץ של סודקין ? שתחלים מפצעיה מהר ותחזור לשגרה אמן ? מעלה בי תהייה: האם עושים כזה עניין גדול מהסיפור שלה כדי לא להתייחס לעניינים מהותיים יותר כמו מצב התשתיות בניו זילנד והאפשרות שאסון גדול עוד יותר עלול להתרחש?
אני רוצה לקוות שהסיפור שלה פשוט מרגש ותו לא, אבל הוא גם גורם לי לאחוז בחוזקה בידיות הכיסא שעליו אני יושבת כעת.
המועמדת
פטי סמית ? פוליצר בדרך?
כולנו מכירים את פטי סמית' בתור רוקיסטית, אבל השבוע פן אחר באישיותה האמנותית עשה כותרות: השמועות הרוחשות גורסות שסמית' מועמדת לפרס הפוליצר היוקרתי בזכות ספרה האוטוביוגרפי "Just Kids" שפורסם בשנה החולפת.
הספר הוא אוסף זיכרונות משנות ה-60 וה-70 הפרועות, ועד שיתברר אם יש אמת בשמועות הודיעה סמית' שהיא כבר עובדת על יצירתה הבאה ? סיפור בלשי. אין גבול להפתעות.
בינתיים, לכל מי שקשה לו להתרגל לרעיון שהאישה עם הקול הכי שורט ברוק היא גם סופרת, משהו מוכר ואהוב שלה:
הסודית
אניד בלייטון ? כתב היד האבוד
אחרי שסחררה את ילדותנו בסיפורי "השביעייה הסודית" ו"החמישייה הסודית" (ואפילו בסדרת "נדי פעמוני", למיטיבי הלכת),רוויי ההרפתקאות והרקיקים (שמתם לב שילדי השביעייה הסודית לא הפסיקו לטחון? רקיקים, מיץ תפוחים... כאילו כל הסיסמאות הסודיות וההתכנסויות היו רק תירוץ לתקוע עוד פחמימה), ואחרי שאכזבה אותנו בבגרותנו כשלמדנו שהיא הייתה אנטישמית ולא הדודה הטובה שהיינו מצפים שסופרת ילדים תהיה.
עכשיו מגיע רב המכר הבא מבית אניד בלייטון: בארכיונה של הסופרת המנוחה (נפטרה ב-1968) נמצא כתב היד של "הקרוואן של מר טאמפי". כ-200 עמודים מודפסים במכונת כתיבה של סיפור פנטזיה לילדים.
מן הסתם, השלב הבא בסאגת מר טאמפי האבוד יהיה מאבק ירושה, חשד לזיוף והוצאה לאור שתלווה ביחצנות מאסיבית. לכל המתגעגעים לעוגיות הזנגביל והלימונדה הממותקת ? יש למה לצפות!





React to WordPress