רות רזניק: נשים, אל תפסיקו להתלונן נגד אלימות
בחודשים ינואר פברואר 2011 נרצחו 6 נשים במדינת ישראל. בשנים הקודמות 2009, 2010 נרצחו בתקופה המקבילה 3 נשים בלבד. רק אתמול נקטלו שתי משפחות בידי גברים ללא מעצורים, שסברו שיש להם את הזכות לקפד את חיי בת זוגם ולאחר מכן התאבדו.
רציחתן של שתי הנשים אתמול, המורה לחשבון מקריית אתא, ומירי קליין העובדת הסוציאלית מטבריה היא תזכורת קשה לאלימות המתמשכת נגד נשים.
רצח של כל אישה הוא משבר נורא למשפחתה הנותרת ובעיקר לילדיה, שיישאו בליבם ובזכרונם את האסון הנורא כל חייהם. טיפול פסיכולוגי מתמשך לא מובטח לילדי הקורבנות לאורך השנים והטראומה תימשך עד יומם האחרון והן יורישו אותה אף לילדיהם.
ילדים הגדלים בבתים אלימים הוגדרו בשנים האחרונות כילדים עדים לאלימות, ומחקרים שונים בארה"ב מצביעים כי מספרים של גברים אלימים שהיו עדים לאלימות כלפי אמהותיהם לא נופל ממספר הילדים שחוו אלימות בהם. הילד חסר האונים הוא ילד שמלא כעסים וזעם כלפי הפוגע באמו שהיא מקור הקיום שלו, הבטחון הפיזי שלו. התגובה שלו בבגרותו היא לחפש ערוץ לפרוק בו את זעמו.
ב-20 השנים האחרונות אירעו מספר מקרי רצח שנים של בנים שקמו על אבותיהם והפרו את הצו השני בעשרת הדברות, "כבד את אביך ואמך, למען יאריכון ימיך". ציווי חמור יותר, עם סנקציות קשות, ובכל זאת, בנים אלה שהיו עדים לאלימות קשה של האב כלי האם, לא יכלו לשאת יותר.
אותם בנים, גם אם ישבו בבתי סוהר, נושאים את הכאב הכפול של אובדן האב ורגשי האשמה על קטילתו, זאת בידיעה מוחלטת כי הם הצילו את חיי אמם.
רוב בני אדם מבלים את רוב שעותיהם במקום עבודתם ונמצאים בקשרים הדוקים עם חברים לעבודה, עם בוסים מעצבנים (ולפעמים גם משפילים), אבל אין מקרי רצח במקומות העבודה. האנשים האלימים, לא מעלים על דעתם לרצוח עמיתים לעבודה כי יש סנקציות חמורות נגד המעשה. אבל כשמדובר בבית הפרטי שלך, בבת הזוג שאנשבעת לכבד ולאהוב, היא הופכת לקורבן של היצרים האלימים שלך.
אחת האמרות המקובלות בידי גברים אלימים, כי האשה מרגיזה אותם, מעצבנת אותם, לא מקבלת את הציווי שלהם. אבל מי לעזאזל נתן להם את הזכות לשלוט באדם אחר, להכות, להשפילו להתעלל ולקטול את חייה של אותה אישה שהייתה אהובתם, בת זוגם ואם ילדיהם וקצה נפשה באלימות המתמשכת שבה מצאה עצמה?
הרצח של השתיים ממחיש לכולנו כי הקורבנות עלולות להיות נשים עובדות, אקדמאיות העוזרות לאחרים אבל את עצמן לא ידעו להציל את נפשן.
אני יוצאת בקריאה לא להסס לפנות לעזרה לארגוני הנשים, לקווי חירום, לשכנים , לדעת לבקש עזרה ולנוס לפני שמגיע הצונאמי.
קו החירום 1-800-353-300





React to WordPress