הישראלית

טל גורדון ? אוהבת את קלפטר

 

 

השבוע עלה ליוטיוב אחד הפרויקטים היותר מרגשים שיצא לי להיתקל בהם לאחרונה, "אוהבים אותך, קלפטר!" שמו. במסגרת הפרויקט מוזמנים כל מי שאוהבים את קלפטר - הלוא הוא יצחק קלפטר, הלוא הוא צ'רצ'יל - לבחור שיר שלו, לספר על הבחירה או על הקשר לקלפטר, לצלם ביצוע מקורי לשיר ולהעלות לערוץ היוטיוב המוקדש לפרויקט. המטרה: להזכיר ליצחק קלפטר שאוהבים אותו.

 

אחת הראשונות שהרימה את הכפפה היא המוזיקאית טל גורדון, שהקליטה עם תמוז (פאזי) דקל, גרסה מחממת לב ל"מבלי להפריע" שהלחין קלפטר למילותיו של נתן אלתרמן. את השיר ביצע במקור אריק איינשטיין, וכל מי שאוהב את השילוב של המילים של אלתרמן עם הלחן של קלפטר ייהנה ודאי מהגרסה הנשית החדשה.

 

זה אינו המפגש הראשון של גורדון עם קלפטר. במסגרת התוכנית "תוצרת הארץ" אירחה גורדון לפני כמה שנים את קלפטר לתכנית אישית, שבמרכזה שיחה בין שניהם. כל מי שאוהב את קלפטר (תכל'ס, מי לא?) וחרד לרגע כשראה אותו, מבוגר ותשוש משהעדפנו לזכור אותו, ודאי חש הכרת תודה כשראה כיצד הוא מגיב בשמחה לשאלות האינטליגנטיות של גורדון.

 

ואם ללכת צעד אחד רחוק יותר ? זה גם אינו המפגש הראשון של גורדון עם גיבור גיטרה. גם אריק קלפטון זכה לגרסה נשית מרגשת מפיה כשביצעה את  "Let It Grow" שלו במסגרת הפרויקט "Pitchband"(אם מישהי מוצאת לי את זה ביוטיוב או מעלה את זה לשם, היא תעשה לי את השבוע).

 

 

 

 

 

הסופרת

קנדיס בושנל ? הסיפור שאינו נגמר

 

 

אחת מתופעות התרבות החביבות עלי, ואני אפילו לא מנסה להצניע אותה בכינוי "גילטי פלז'ר", היא "סקס והעיר הגדולה". הסדרה, הסרטים, הציטוטים, כל הווג'ע ראס. מתה על זה.

 

השבוע הופתעתי לגלות את הקשר שבין קארי בראדשו לסמדר שיר, עם צאתו לחנויות (בארצות הברית, בינתיים) של הספר "Summer and the City"? הספר השני לנערות פרי עטה של קנדיס בושנל, יוצרת "סקס והעיר הגדולה", המתאר את עלילותיה של קארי בראדשו הטינאייג'רית.

 

לספר הקודם, שיצא לפני כשנה, קוראים "The Carrie Diaries", ובו תוארה השנה האחרונה בתיכון של השמיניסטית בראדשו. הספר החדש הוא המשכו של הקודם, ובו קארי מגיעה לניו יורק לבלות בה את הקיץ שלפני הקולג'. היא מתיידדת עם הבת דודה של חברתה הטובה ביותר מהתיכון, נערה בשם סמנתה ג'ונס. אתם מתחילים להבין לאן זה הולך?

 

עוד לא החלטתי אם זה מגניב או מעצבן. מבחינתי, "סקס והעיר הגדולה" זה עניין שמרוחק מהנעורים שלי מרחק שנות אור. אחד הדברים שאהבתי בסדרה הוא שלאף אחת מהדמויות הראשיות אין ממש ביוגרפיה שהולכת רחוק.

 

כולן איכשהו התחילו את החיים שלהן עם כניסתן לשנות ה-30 שלהן. וזה בסדר מבחינתי. לא רוצה לדעת שקארי נבחרה למתלבשת הגרועה של השכבה שלה בתיכון, ולא רוצה לדעת שמירנדה היא לא ג'ינג'ית במקור.

 

אבל הזמנים משתנים, הילדות של היום מתבגרות הרבה יותר מהר (הילדים דווקא לא), ואולי גם להן מגיעה איזו גיבורת על נוירוטית וסטייליסטית כמו קארי בראדשו. רק שלא יהפכו לי את מיסטר ביג לאיזה נער מחוצ'קן עם ברזלים על השיניים. זה כבר באמת יהיה בלתי נסלח.

 

 

המחנכת הלאומית

ברוקטוויט טיגאבו ? טלוויזיה חינוכית בלב מדבר

 

 

מי הייתה הכוכבת האהובה עליכם בתכניות הטלוויזיה החינוכית כשהייתם קטנים? עפרה, אימא של יוני או מיס דינג דונג? לילדים דוברי האמהרית באתיופיה אין הרבה ברירות, משום שיש להם רק תוכנית טלוויזיה אחת המיועדת להם מבין התכניות דוברות האמהרית המשודרות במדינה.

 

הכוכבת הבלתי מעורערת שלהם היא ברוקטוויט טיגאבו (Bruktawit Tigabu), מלכת הילדים האתיופית, שזכתה השבוע לכתבת פרופיל נרחבת ב-CNN. טיגאבו עשתה הסבה חלקית מהוראה לטלוויזיה, לאחר שהבינה שהאמצעים הדלים שבהם מצוידים בתי הספר הציבוריים באתיופיה לא יאפשרו לה להקנות לילדים את הערכים הרצויים בעיניה.

 אבל בעזרת תוכנית אחת המשודרת פעם בשבוע ובעזרת צחאיי, בובת הג'ירפה שהיא מפעילה בעצמה, היא מצליחה להעביר מסרים, שלדבריה הם חשובים ביותר להישרדותם של ילדים שאין להם מערכת חינוכית מעשירה ותומכת ? מחינוך להיגיינה דרך נימוסים וכללי התנהגות ועד לענייני תרבות.

 

על פועלה למען ילדי אתיופיה זכתה טיגאבו בעבר בפרסים בינלאומיים רבים, ובשבוע האחרון (אולי בעקבות הכתבה ב-CNN) היא גם מתנסה בהפעלת חשבון טוויטר. מי שרוצה להכיר אותה מוזמן לצייץ אל @bruktyובינתיים לראות איך נראית תכנית ילדים באמהרית:

 

 

 

 

הביליונריות

התאומות אולסן ? מלבישות את מישל אובמה

 

 

דימויים הם עניין מתעתע. קחו למשל את התאומות אולסן ותחשבו מה אתם יודעים עליהן. האם יפתיע אתכם לגלות שהדימוי הנוכחי שלהן הוא אושיות אופנה נחשבות? עד כמה נחשבות ? עד כדי כך שמישל אובמה בעצמה לובשות את הדגמים שהן מעצבות במסגרת חברת האופנה שלהן, The Row.

 

ואין רק עניין של דימוי מהסוג ההסלבריטאי, כפי שמעלה כתבה מרתקת על אודות השתיים שפורסמה השבוע ב-Newsweek. התאומות, כך מתברר, השכילו לנקוט גישה חריגה ולייצר את רוב העיצובים שלהן בניו יורק, כלומר בארצות הברית ולא במדינות שאליהן עברה רוב תעשיית הטקסטיל העולמית (המוכרות גם בשם סין).

 

"אני באמת מאמינה ביכולת שלנו ליצור כאן ולהשתמש בכישורים שיש לאנשים כאן. הבעיה העיקרית שלנו היא שחלק מהמיכון כבר לא נמצא בהישג יד, ולכן חלק מהסריגים שלנו מיוצרים באיטליה. אבל לא משנה אם מדובר בבגדים או במכוניות ? אני מאמינה שתהליך הייצור צריך להתרחש קרוב לבית", אומרת אשלי אולסן.

 

אפשר להסכים איתה ואפשר שלא, אבל עובדה היא שאשלי ותאומתה מגלגלות עסק שמכניס להן בשנה כביליון דולר. אגב, בחודש יוני הקרוב הן תחגוגנה את יום הולדתן ה-25.

 

 

 

האו"מניקית

נאווי פיליי ? עושה סדר עולמי

 

 

בארץ רוחשות הרוחות לאחרונה סביב שאלות כמו "האם אשת ראש הממשלה צריכה להיות שותפה להחלטות של בעלה?". בעיניי הרוחות האלה רעות למדי. ומשעממות. ומרוב שנמאס לי לשמוע על מה אשתו- של צריכה או לא צריכה לעשות, החלטתי להרים את העיניים מעל לגובה התקשורת המקומית, ולבדוק מה עושות הנשים החשובות באמת בעולם.

 

למשל, נאווי פיליי (Navi Pillay). הסיכוי ששמעתם עליה קטן למדי, כי ככה זה עם הנשים והאנשים החשובים והמשפיעים באמת ? הם עסוקים בלעבוד יותר מבכל דבר אחר.

 

נאווי פיליי היא ניצבת האו"ם לזכויות אדם, והשבוע היא ניסתה לעורר את דעת הקהל העולמית למצב בסרי לנקה מוכת המלחמות. אז תגידו ? למי אכפת מסרי לנקה? הרי נראה שאפילו לסרי לנקאים עצמם לא אכפת מההפרות הבוטות של זכויות אדם במדינה שלהם.

 

אני אומרת ? היום זו סרי לנקה ומחר זו ישראל. לפעמים יש לי תחושה שאין באמת מי שדואג לבלגן הכללי. ברגעים כאלה, לאחר איבוד עשתונות רגעי, אני מחפשת את האחראי. את הגננת. וטוב לי לדעת שהגננת במקרה זה היא אישה. לא אשתו- של.