ילדי היטלר
אז מסתבר שגם למפלצות אדם יש ילדים, שמביאים בעצמם ילדים וגם הם מפזרים את זרעם ברחבי הגלובוס ובסוף אנחנו נשארים עם טיפול פסיכולוגי בשקל.
הסרט "ילדי היטלר" עקב אחר צאצאיהם של מספר פושעים נאצים מוכרים ביותר. הבמאי ניסה לבחון איך מתמודדים קרובי משפחותיהם של ארכי רוצחים עם הכתם שלעולם לא ימחה משמות משפחה כמו הס, גרינג והימלר.
בטינה גרינר, אחייניתו של הרמן גרינג, מפקד חיל האוויר בצבא היטלר, ברחה עד ארה"ב רק כדי לגלות שהיא נראית כמו תעתיק מדיוק של הדוד הרצחני ולא משנה כמה פעמים תיירים ינחשו שהיא שוודית, היא עדיין תדע את האמת המרה על המשפחה.
כולם היו נאצים. אותו הדין גם לקטרין הימלר אחייניתו של היינריך הימלר שהיה ראש האס אס. היא התחתנה למרבה האירוניה עם יהודי בן למשפחת ניצולי שואה וגילתה במהרה כי נאצים נשארו נאצים גם אחרי שכיבו את האור בנירנברג, ואיבדה כמה חברי משפחה שניתקו עמה קשר במיידי. גם מוניקה גת' בתו של אמון גת', מפקד מחנה פלשוב, שנחשב סדיסט מופרע עם הפרעות קשות במיוחד, לא ליקקה דבש בילדותה. אמא קשה, אבא שנתלה והאמת על אופיו הבעייתי, שנתגלתה לה, לגמרי במקרה, ע"י בעל פאב, בוודאי צילקו את מוניקה לשנים הקרבות לבוא.
שתי הדמויות היותר עמוקות, או מלאות בסרט היו של ניקלס פרנק, בנו של הנס פרנק שהיה מושלה המושחת של פולין בשנות המלחמה, ושל ריינר הס, נכדו של רודולף הס, מפקדו המפורסם של אושוויץ. ניקלס אכול רגשות האשם מסתובב בין תיכונים ומקריא פרקים מספרו בו הוא סוגר חשבון עם הוריו ולמעשה מוציא אותם להורג בעצמו, מול פרצופם המשועמם של תיכוניסטים מזרח אירופאים שבוודאי לא ממש מצליחים להבין את הקונספט של סיפור העולה על 140 תווים.
ניקולס מפוכח, לא שוגה באשליות ואף מודה מולם כי סביר להניח שרמת העניין שלהם בעוד תרח קשיש, שבא לספר מנפלאות הרייך השלישי, שואפת לאפס.
הילדים אכן לא נראים בעניין אבל יש בזה משהו מובן.
למעשה ניקלס, כמו שאר הדמויות בסרט, סוגר חשבון עם ההורים והחשבון לא בהכרח נפתח סביב מותם של מיליוני יהודים ושאר קורבנות מיעוטים. ניקלס בעצמו מודה ומתוודה כי גם לו היה רצון באהבה אין סופית מהוריו וכמו כל ילד רצה הורים נורמאליים, וברור מאליו כי נורמאליות זה לא שם המשחק בבית משפחת פרנק.
מתוך הסרט , קרדיט: ערוץ 2
גם ריינר הס מחפש מחילה, סגירת מעגל, או מה שזה לא יהיה ונשלח ביחד עם העיתונאי אלדד בק המפוכח לאושוויץ, שם לא ביקר מעולם. אצל ריינר שטחיות העניין מגיעה לשיא. האיש במסע פרטי אחר שורשי חייו. החשבון עם המשפחה פתוח והיד עוד נטויה. כמו אצל פרנק הבעיות לא התחילו בהכרח בטבח ובפשעי המלחמה. ריינר מספר על אבא קר שמעולם לא הראה אהבה והקפיד על משמעת ברזל. יקה בקיצור. ריינר גדל באווירה נאצית מובהקת והחליט למרוד. זכותו. מאז הוא רק מחפש שלווה. אין ספק שפגישתו של ריינר עם תלמידים ישראליים מספקת את הרגעים המביכים ביותר בסרט. התלמידים מבינים בחושיהם המחודדים כי מולם עומד תותח כבד והם לא מהססים להכנס בו בשם קורבנות אושוויץ כולם. ריינר בתמורה מספק הבטחה מהלב כי אם סבו היה חי הוא היה הורג אותו. קאט. רגע הקתרזיס. יש בכי וריינר אפילו מקבל במתנה שרשרת מתלמידה ישראלית למהדרין. סלחנו.
יש בסרט רמה כמעט מציצנית- כולנו רוצים לדעת איך זה היה לגדול בבית בו השואה זה לא טאבו ותורת הנאצים לא מתה. למרבה האירוניה הפושעים הנאצים זוכים כמעט למעמד של כוכבים. כולם רוצים לדעת איך היה בבית של הימלר. על מה דיברו? מה אכלו? מה שתו? וסביר להניח שאם להיטלר היום היו צאצאים הם כבר מזמן היו מקבלים הזמנה להכנס לבית האח הגדול הגרמני.
בעיקר אם הם שייכים לזן הצאצאים המכים על החטא ומודים כי המעשים היו נוראיים. כי ככה אנחנו אוהבים אותם.
מתנצלים. לאנשים ממש קשה לתפוס שעם סיום המלחמה האידיאולוגיות לא מתו. אנשים האמינו בכל ליבם בתורה הנאצית והעובדה שהם הפסידו לא הפכה אותם לפחות מאמינים.
אבל האמת הרבה יותר אפורה. מה שקיבלנו בסוף זה מקבץ אנשים מבוגרים שהוריהם האכילו אותם מרורים והם מנסים לברוח מעברם, להתנער ממנו או להתעמת עימו. כך או כך זה עניינם שלהם וחשבונם הלא סגור שלהם עם משפחתם.
מתוך הסרט ילדי היטלר , קרדיט ערוץ 2
ובסוף דווקא הדמות המעניינת ביותר הייתה אלדד בק. בלי סבא מפורסם ובלי דוד עם בעיות, הצליח אלדד לתמצת את כל הסיפור. הוא הבין, תוך מספר דקות בתוך אושוויץ, כי ריינר היה טעות ולהגיע איתו לשם עשה רק נזק. הס הוא עלה התאנה של הדור השני והשלישי בגרמניה. הוא מהדור המתנצל, המתרפס, אכול רגשות האשם. והתלמידים שביקרו במחנה ראו בהס את הסליחה והמחילה האולטימטיביים.
או כמו שבק חידד, הם הרגישו שהם סגרו מעגל. עם מי? עם מה? לא ברור. ודווקא מהבחינה הזו הסרט, מלא הבעיות, נסגר יפה ובק הבהיר כי לדעתו אין סגירת מעגל כי אין סוף לכל דבר. ולסיפור הזה אכן אין סוף. חבל רק שהסרט לא נגע במורכבות הזו אלא בחר ללוות את הצאצאים המפורסמים בדרך הקלה של הכאה על חטא, וכרגיל השטיח את הנושא המורכב לכדי מניפסט קצר, קל לבליעה.
React to WordPress
