עבור זוגות רבים, הכמיהה לילד משתלטת על החיים. אחרי שנים של ניסיונות, בדרך כלל עקרים, הם פונים לאופציית הפונדקאות. אבל מה הם באמת המניעים שעומדים מאחורי הנשים שרוצות להיות פונדקאיות, והאם מתפתח סוג של סחר בתינוקות על רקע ייאושם של זוגות שרוצים ילדים ?

 

 

"באחד מהפורומים העוסקים בנושא הפונדקאות, הופיעה לא מזמן הודעה: מחפשים פונדקאית, מוכנים לשלם 250,000 שקלים", מספרת אסנת בן צבי, העומדת בראש מערך הפונדקאות החדש במרכז לפוריות "מאלף ועד טף"  שמנהל ד"ר איתי בר חווה. "מודעה כזו היא בעייתית", היא מסבירה, "היא מטלטלת את הזוגות המבקשים, את הפונדקאיות שמבינות שהן יכולות לדרוש יותר, ואת הסוכנויות המבקשות למצוא פונדקאיות".

 

לדברי בן צבי, עד לפני שנה-שנתיים, תהליך פונדקאות בישראל עלה בממוצע בין 120,000-140,000 שקלים. "לצערנו הרב יש היום קפיצה בדרישות. יש נשים המבקשות סכומים גבוהים ביותר ויש אנשים המוכנים לשלם".

איפה מוצאים אם פונדקאית?

חוק הפונדקאות בישראל, עבר בשנת 1996, ולפיו כל חוזה בין זוג ובין פונדקאית חייב לעבור ועדת אישורים של משרד הבריאות. על פי החוק רק זוגות תושבי המדינה יכולים להיכנס לתהליך כי על הפונדקאית להיות אישה לא נשואה ובעלת ילדים, כי הזרע חייב להיות של האב, וכי הפונדקאית חייבת להיות בת דתה של האם המיועדת.

 

אולם מאז  כניסת החוק ועד לסוף שנת 2009, נולדו בישראל 265 תינוקות בלבד בהליך פונדקאות. לדברי בן צבי, בן צבי  פעמים רבות, ומסיבות שונות, התהליך מתחיל, מוגש לוועדה ולא מתקיים בסופו של דבר: מספר התיקים שנפתחו בוועדה משנת 1996 בו יצא החוק, הם 655. רוב הסיבות לדחיית התיקים הן רפואיות או פסיכולוגיות הקשורות לפונדקאית.

 

"אנו מחפשים נשים פונדקאיות דרך מודעות בעיתונים, דרך האינטרנט, מנסים דרך ארגונים של נשים חד הוריות, שמצד אחד מאוד תומכים בתהליך אך מצדו השני לא מוכנים להיות מזוהים ולתת עזרה בנושא".

 

בן צבי שעומדת בתוקף על דעתה, כי הסכומים העוברים בין הצדדים השונים הם מוצדקים, מסבירה כי בגלל שעל הוועדה המפקחת לאשר את החוזה בין הזוג לפונדקאית, היא לא תאשר סכומים מטורפים, כי הוועדה לא תרצה שתהליך הפונדקאות יהפוך לשוק.

 

"מנגד, החוק לא קבע עדיין סכום או הגבלות בנושא התשלום ולכן העניין מקשה על כולם. בחו"ל", אומרת בן צבי, "המחירים די דומים עד כמה שאני יודעת, אלא שבהודו המחיר נמוך יותר, אבל שוב, שם ישנו המינוס של הרפואה הפחות מתקדמת". "יש לציין", מוסיפה בן צבי, "כי החוק הישראלי לא מאפשר הוצאת ביציות מהארץ, ולכן אם מחליטים לבצע את ההליך בחו"ל, גם שאיבת הביציות מתבצעת שם".

"הייתי מבקשת יותר כסף"

י' (שם בדוי), הייתה אם פונדקאית. היא עשתה את המהלך הזה "בגלל הכסף", היא מודה בחצי פה. "זה היה בשבילי מוצא יחסית קל, תשעה חודשים נגמרו, קיבלתי את הכסף והצלחתי לפתור לעצמי כמה בעיות כלכליות. אם הייתי עושה את זה שוב, הייתי פשוט מבקשת יותר".

 

אבל ההוצאות לאם הפונדקאית, הם רק קצה הקרחון. יש לזכור כי מעבר לסכום הבסיסי לפונדקאית (שמקבלת כל חודש בין 4,000-5,000 שקלים ועם הלידה את הסכום כולו), יש לזוג המון הוצאות נוספות: כל בדיקות ההיריון, כל ההוצאות שמסביב, אם זה מוניות או בייביסיטר בזמן הבדיקות והטיפולים לאם הפונדקאית.

 

"מעבר לזה על ההורים לרכוש בגדים לפונדקאית החל מחודש חמישי ובמידה שהתהליך עובר דרך סוכנות יש גם לשלם לסוכנות בין 2%-3% מהסכום. "ישבתי עם זוג לא מזמן שהבין כי כדי לזכות בילד הם יצטרכו להיכנס לחובות לכל החיים.

 

"אני מאמינה שהפונדקאית צריכה לקבל תשלום ואף תשלום יפה, כי היא נותנת לזוגות חיים. עם כל המשמעות שבדבר, אבל צריך להבהיר לנשים המבקשות להיכנס לתהליך, כי התהליך איננו סחר אלא מצווה ושליחות".

מה כדאי לעשותת לפני שפונים לפונדקאות?

  • קבלת החלטה.
  • הכנת טפסים, בין השאר: אישורי ביטוח, אישורים רפואיים, בדיקות רפואיות, תעודת יושר, ועוד.
  • מציאת פורומים או עורכי דין או סוכנויות שמטפלים בתחום. (כעיקרון ניתן לעשות את התהליך ללא כל סוכנות מתווכת).
  • הכנה נפשית אצל פסיכולוג, הן להורים והן לאם הפונדקאית.
  • הכנה כלכלית.

 

"חשוב גם הצטייד בעורך דיןו שיהיה אמון על החוזה בין הפונדקאית וההורים ויהיה אחראי על העברת הכספים שנקבעים", מסבירה בן צבי  ומוסיפה, כי  בסופו של דבר היא בטוחה שלא הכל  קשור בכסף, למרות שגם על פי נתונים ססטטיסטיים 80% מהנשים הפונדקאיות הציעו את גופן בגלל מניע כלכלי".

 

בן צבי מסכמת: "נשים רבות, שהתהליך היה להם חיובי, דיווחו, שמעבר לצורך הכלכלי שקיים כמובן, הן הרגישו סיפוק עצום בסוף התהליך. הן עשו מה שאחרים לא יכולים היו לעשות. יש הרגשה גדולה מהחיים".

תגיות