מאת: מערכת און לייף

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת דיוק מצא, כי אחד מארבעה מבוגרים שסובלים ממשקל עודף עד רמה של השמנה חריגה (obese)  לא מאמין שיש לו בעיה. אנשים אלה לא רואים צורך לשפר את אורח חייהם ובריאות. "אנשים בעלי עודף משקל" אומרת דאסטין דאנקן, החוקרת המובילה, "צריכים להודות קודם בכל שיש להם בעיה של עודף משקל, לפני שיוכלו להתחיל להשיל את הקילוגרמים המיותרים".

 

על פי דאנקן, המחקר מראה שתפיסות שגויות לגבי משקל תקין מחבלות באפשרות להוריד משקל או לשלוט בו, ובשל  אותן תפיסות שגויות, הסיכוי של 71% מהגברים שמחזיקים בהן להוריד משקל, צונח – וכך גם של 65% מהנשים.

 

עוד בonlife:

 

איך תדעו אם אתם בהדחקה? ד"ר משה סטולר, פסיכיאטר בכיר בשירותי בריאות כללית, מסביר:
 

1. הגדירו אם אתם שמנים או לא לפי טבלת ה-BMI.

2. שאלו את עצמכם: "האם אני שמן מאוד, שמן, ממוצע או רזה?" ככל שהפער גדול יותר בין המדד למה שאתם חושבים חושב על עצמכם, ההדחקה חמורה יותר.

3. הקשיבו בפתיחות לדרג הרפואי – לרופא שאומר למטופל שהוא סובל מעודף משקל יש סמכות.

ד"ר סטולר מסביר כי הגורם הפסיכולוגי בדיאטה חשוב ביותר: "אדם הופך לשמן כתוצאה של שני משפיעים עיקריים – א. ההנאה מאוכל. ב. הסיבות הפסיכולוגיות". לדבריו, "ברור שהאדם השמן מסכן את חייו ואת האסתטיקה שלו, אז למה הוא מדחיק את מצבו? בשל מגוון מנגנוני הגנה פסיכולוגיים – חלקם מודע וחלקם לא".

 

סטולר מציין ש"בכולם יש גרעין של אמת אך עדיין מדובר בסילוף של המציאות – כך למשל מי שמצהיר 'אשתי אוהבת אותי גם ככה' – יכול להיות, אבל זו טעות בחשיבה כי בנושא הבריאותי זה עדיין מסוכן, ודבר נוסף – האישה, אם שואלים באמת לדעתה, הייתה שמחה אם הבעל היה מוריד משקל".

 

"הגנטיקה לא תעזור"

 

 עדינה בכר, דיאטנית קלינית, אחראית מנהלת שרון בשירותי בריאות כללית מסכימה: "40% מהאנשים נמצאים במצב של קדם הרהור בנושא של הרגלי אכילה: זה אפילו לא שלב של שינוי, זה עוד לפני התהליך – האדם הוא ב'אנטי' ויש לו מנגנוני הכחשה".
 

קבוצת סיכון פסיכולוגית נוספת שד"ר סטולר מוצא בהקשר זה היא "אותם בעלי משקל עודף שפיתחו אורח חיים סביב האוכל הכולל הווי משפחתי וחברתי הכולל קנייה של מיטב המאכלים ובכמויות והזמנת אורחים לארוחה בנוסף למשפחה. קבוצה זו מתקשה מאד לוותר ולשנות מרכיב מרכזי וחשוב בחייהם ולוותר על הכיף".

מנגנון הדחקה אחר שד"ר סטולר נתקל בו הרבה הוא אנשים שמרגיעים את עצמם תחת ההסבר שמותר להם להיות שמנים מאחר והגנטיקה שלהם מבחינת מחלות לב, לחץ דם וסכרת היא טובה מכך שקרוביהם לא חלו במחלות אלו. הסבר זה הוא כמובן הטעייה עצמית נוספת מכך שבהחלט יוכלו ללקות במחלות אלו גם ללא נטייה גנטית נראית לעין.

ד"ר סטולר טוען עוד, שבמקרים בהם שורשי ההשמנה נעוצים בגיל צעיר, הבעיות הפסיכולוגיות עלולות להפוך למעגל קסמים: "ילדים שגדלו בבית עם תרבות של אכילה מרובה ולא מסודרת בין הארוחות, כלומר כאלה שלא אוכלים ארוחה דלת קלוריות וטעימה, אלא מוזנים על ידי הורים שממהרים ומרגילים אותם לאכול פיצות, או לנשנש ממקרר מלא בשוקולדים – בהיבט של השמנה הרי זה הורה שמרעיל את ילדו.

 

"ילד או נער שמתרגל לזה, יהיה לו הרבה יותר קשה להיגמל מההרגל, ואז כשילעגו לו בכיתה הדימוי שלו יהיה שלילי, וגם בצבא הוא ירוץ אחרון – וכך המגבלה של השומן, גוררת מגבלה נפשית. אם מישהו מזוהה כל חייו בתור שמן, זה לא תורם לאישיות ולא לחוסן הנפשי".

ד"ר סטולר מוסיף כי "במקרים רבים האוכל הוא פתרון לבעיות נפשיות אחרות – חוסר סיפוק מהעבודה, מהשכר, ממהות התפקיד, מהבית, מחיי המשפחה וכולי, ומוציאים את זה על אוכל כי זה דבר קל וזמין וזול ופשוט. הרי לא תמיד קל לתקן מערכת יחסים עם אישה או עם בן בגיל ההתבגרות – ולכן יש מי שמייד אוכלים כדי לפצות".

"אפשר להשמין גם בלי בעיות נפשיות"

 

על פי המחקר רק 40% מהנשאלים דיווחו כי רופא או איש מקצוע אחר בתחום הבריאות אמר להם כי הם סובלים מעודף משקל, אולם ד"ר סטולר גורס כי "אין דבר כזה שלא יודעים שיש בעיית משקל – אנחנו חיים בעידן המידע, ואי אפשר לא לדעת שזה מזיק או מסוכן. לכן הסיבה להתחמקות היא רק כוח רצון חלש ו"עזרה" של מנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים". בכר מציינת כי למי שלא מודע למה שהוא אוכל, קל מאוד לעלות במשקל: "הוא יוסיף עוד משהו קטן ביום, נניח משמש מיובש, והופ - עוד קילו בכל שנה".

 

ד"ר סטולר מוסיף שלא תמיד הסיבה היא פסיכולוגית: 

"יש אנשים שמנגנון הרעב משובש אצלם בעוצמה מספקת כך שגם ללא שום בעיה פסיכולוגית ישמינו מאד ומרגישים תחושת רעב תמידית. קיימים מצבים גופניים אשר גורמים לתחושת רעב בולטת כמו למשל בעת טיפול בסטרואידים כמו קורטיזון – מי שמטופל בתרופה זו הוא בעל סיכוי גבוה לעלות במשקל במהלך הטיפול מסיבות ביולוגיות.

למעשה לא כל אחד יכול לעשות דיאטה – ובמקרים של השמנה קיצונית ללא יכולת הרזיה אנחנו ממליצים לעשות ניתוח לקיצור קיבה".
 
 

מחיר ההכחשה - גבוה

 

בכר מדברת על הסכנה הבריאותית שבחוסר המודעות: "השמנה היא מצב של הגדלת כמות תאי השומן ויצרת תאי שומן חדשים – שאוגרים את חומצות השומן מהמזון -  ומתחיל תהליך שבו גם רקמות שלא אמורות לאגור שומן, כמו כבד או לבלב, מתחילות לאגור שומן. זה תהליך מאוד לא בריא. זה יוצר מצב של עמידות לאינסולין – הורמון שאחראי על ניצול הסוכר בגוף".

 

ד"ר סטולר מציין שמכאן הדרך קצרה לסוכרת  - "זו מחלה שבמקרים קיצוניים יכולה להיות קשה ולהרוס מערכות בגוף לרבות מראייה (זו אחת הסיבות השכיחות ביותר לעיוורון), מחלות לב, קטיעות של גפיים תחתונות, הזדקקות לדיאליזה ועוד. הוא מוסיף כי השמנה עלולה להוביל גם ליתר לחץ דם והלב נדרש אז למאמץ יתר קבוע ולמחלות לב;  לחץ דם גם עלול לגרום לאירועים מוחיים בשל שטף דם במוח ומסוגל גם כן לפגוע בראייה". עוד מזכיר ד"ר סטולר את כאבי הגב "בגלל משקל היתר שהסובל ממשקל יתר צריך לסחוב".

.

 

בכר משלימה את הרשימה עם בעיות פרקים, אסטמה, כבד שומני, מחלות כיס מרה, בעיות גסטרו ואפילו סרטן. לדבריה "יש מחקרים שמוכיחים שהשמנה ומחלות שקשורות בה מקצרות עד 5 שנים מהחיים".
 

תגיות