המחשבות האלה לא קשורות להיותי אמא. נכון, שכל הפוסטים האחרונים שכתבתי נגעו לאמהות שלי באופן כזה או אחר, אבל לנושא הזה אין כמעט קשר.

 מאז שהייתי קטנה פחדתי למות. בגיל הנעורים היה לי חלום נוראי שקשה לי לשחזר את פרטיו לעיני כל, שגרם לי ממש לפחד מוות מהמוות. עם הזמן, נרגעתי והפחד הפך למשהו נורמלי שאפשר להדחיק.

 ככל שגדלתי, כשקראתי יותר ויותר ספרים, כשהכרתי אנשים ממקומות שונים ויצרתי חברויות חדשות, גיליתי שאני לא כל כך מיוחדת. לכולם פחד מוות מהמוות.

 אני לא רק מדברת על פחד מהמחשבה על אנשים יקרים ואהובים שיפרדו ממני, אלא על המוות הבלתי נמנע שלי.

 החיים עוברים מהר מאוד.

 אני מרגישה שיש מין קו ברור. כשהייתי ילדה, החיים נראו נצחיים. מגיל  - 18? 20? החיים התחילו לחלוף במהירות. פתאום אני בת 25. בום ? אני בת 30! תכף בגיל המעבר...

 ומאז שאני אמא, החיים עלו על אוטוסטראדה ללא הגבלת מהירות. אני המומה מכך ש:

*שוב תמה לה עוד שנת לימודים.

*החלק של "שולחן עורך" בלילה הסדר מגיע צ'יק צ'ק.

*חלפו 8 וחצי שנים מהלידה הראשונה שלי שפרטיה חקוקים בראשי בחיות.

*האחיינית הקטנה שלי מתגייסת.

*יש לי חברויות של כמעט 40 שנה.

*פול מקרטני בן כמעט 70.

 לפני הרבה שנים, ניסיתי למצוא פתרון שיאפשר לי להמשיך לחיות עם חיוך ותוך הנאה וירכך את הפחד ממה שיהיה.

כמה אפשרי ושונה המצב למי שמאמין. במשהו. אני לא מאמינה בגלגול נשמות או בעולם הבא.

וזה קשה.

 

 בתחילת שנות ה-30 שלי הגשמתי חלום ישן. למדתי 2 קורסים של אסטרונומיה תצפיתית במצפה הכוכבים בגבעתיים. זכיתי לראות את כוכבי הלכת, ערפיליות וצבירים, בטלסקופים הענקיים שנמצאים שם.

 ואז זה קרה. אני זוכרת שישבתי ב"אספרסו בר" ברחוב קינג ג'ורג' פינת שד' בן ציון בתל אביב, הסתכלתי על עץ ועל האדמה שבה הוא נטוע ולפתע הכול היה לי ברור ורגוע.

ההבנה של מהו "אבק של כוכבים" הייתה לי חדשה אז. ההבנה שאנחנו חלק מהיקום בכך שהיסודות שנוצרים בו נמצאים בגופנו ממש ריגשה אותי. ורק אז, יכולתי גם לקבל את המוות בשלווה. החיבור לאדמה, התחושה של האיחוד עם כוכב הלכת שלנו ובכך האיחוד המחודש עם היקום, אפשרה לי לקבל בהבנה את סופם של החיים.

למה כל זה עלה עכשיו? איני בטוחה. כנראה ששוב חשתי לאחרונה את תאוצת החיים, עם היציאה המחודשת לחופש הגדול.

לצערי, תחושת שלוות הנפש הזו לא נמצאת כל הזמן, אבל כשאני חשה את אותו חוסר בטחון מוכר, אני נזכרת במהרה לאן לכוון את המחשבות שלי.

 

___________________________________________________________________________________________________________________________________

עדי שטרסמן, מטפלת בשיטת ורדי ומדריכת עיסוי תינוקות

www.facebook.com/adi.strasman

www.metaplim.co.il/adi-strasman