תקריב ומרחק
תקריב ומרחק
מומלץ מאוד לעשות מגוון של פריימים, גם מקרוב וגם ממרחק. אצל רובנו בדרך כלל קיימת נטיה לצלם את הילדים ממרחק גדול מדי ולהכליל בתמונה יותר מדי פרטים שאינם קשורים לפריים. מצד שני לא כדאי להתקרב יותר מדי מכיוון שאז קיים סיכוי גדול יותר שהצילום יעוות את הפרופורציות של המצולם. כדאי לצלם ממרחק של 2–3 מטרים.
כשאתם ניגשים לצלם השתדלו למלא את הפריים בילד וצמצמו את הרקע המיותר. את המיקוד בתמונה כוונו על עיניו של הילד שכן חדות הפנים בתמונה היא הדבר החשוב ביותר ופוקוס על איזור זה מבטיח זאת. בתמונות המתמקדות בילד בלבד מומלץ תמיד להותיר מרחב קטן מעל הראש ובצידי הכתפיים על מנת לאפשר את הגדלת התמונות בעתיד (ההגדלה תמיד חותכת מעט משולי התמונה). לבסוף, שימו לא שלא לחתוך את הידיים והרגלים מהתמונה בצורה חדה והשתדלו להשאיר לילדכם איברים שלמים.
מבחינת אחיזת המצלמה, ניתן ומומלץ לצלם גם במאונך.





React to WordPress