נשים במגזר העסקי בישראל עדיין רחוקות מההנהגה העסקית בארץ. היעדר השוויון הוא מהותי וניכר בפערי שכר של כ- 30% ומדלילות מהותית של השתתפות נשים בראש הפירמידה (10%-15%). כך גם בכנסת ישראל רק 18% מהח"כים הן נשים וברשויות המקומיות – 13% מכלל החברות במועצה ו-6 יו"ר מועצה בלבד.

 

עוד ב-Onlife:

 

 

בכנס "נשים סביב שולחן הדירקטוריון" שנערך השבוע על ידי עמותת כ"ן  ו-D&B ישראל הושק מדד אשר בוחן את ייצוג הנשים במגזר העסקי. מדד זה יאלץ חברות רבות להתמודד עם התוצאות העלובות בסוגיית השוויון המגדר ולנקוט צעדים מתקנים.

 

למה זה נחוץ? כי ישראל נחשבת כיום כ"מובילה" בפערי מגדר, בפרמטרים של השתתפות והזדמנויות כלכליות, העצמה פוליטית. זאת, למרות  היותן של הנשים בישראל משכילות יותר ובעלות יותר תארים, כולל תואר שלישי. כמו כן, היצע הנשים בעלות כישורים הולך וגובר עם השנים והטיעונים כי אין מועמדות ראויות לתפקידי מפתח כבר מזמן אינם רלוונטיים.

לאחרונה החל השינוי לקרום עור וגידים כשמדינת ישראל שילבה בחוק החברות את נושא הגיוון המגדרי כחלק בלתי נפרד מממשל תאגידי וככזה שיוביל להשאת רווחים בחברות ולשיפור ביצועים. הרעיונות להרחבת ייצוגן של נשים בדירקטוריון של חברות ציבוריות הפכו סוף סוף למציאות.

 

הכוונה על פי דברי ההסבר לחוק היא לכוון את החברות בעת בחירת דירקטורים, להביא לידי ביטוי את מלוא מאגר הכישרונות בציבור. הוראות החוק מגדילות לכת וממליצות גם כי הרכב הדירקטוריון בחברה ציבורית יגוון בהתחשב גם במגדר המועמד בנוסף לחובה לגוונו בהתחשב בידע ובניסיון.

 

אני  מעריכה  שהתיקון  לחוק יגדיל את אחוז הנשים בדירקטוריון לכ- 40% בהשוואה ל-18% בחברות תל אביב 100 כיום. מדובר בחוק שהובא בתמיכת הממשלה ובהסכמה גורפת ובהנהגה שמבינה שזוהי הדרך היחידה ליצירת שינוי אמיתי.

 

והשינוי בהחלט נדרש – ב-95 חברות ציוריות במדינת ישראל, אין עדיין אף אישה בדירקטוריון למרות שעוד לפני התיקון האחרון בחוק החברות הייתה החובה למינוי אישה כדירקטורית  בהיעדר נשים בדירקטוריון. חוק החברות, לאחר התיקון, מאפשר נקיטת עיצומים כספיים נגד חברות שלא יאכפו את החוק גם בסוגיה של מינוי נשים. 

 

השוויון טוב לכולנו

זה חשוב לא רק לנשים – אלא לכל המשק. הדרת נשים מדירקטוריונים היא פגיעה ישירה ביכולת הצמיחה של המשק.  מחקרים הוכיחו באופן מובהק ששילוב נשים משפר את הביצועים הפיננסיים בחברות והוא נוצר רק בקיום מסה קריטית של נשים - אישה אחת לבד לא תשפיע.

לראייתי,  חברה ציבורית שרוצה לקבל כספים מהציבור המורכב מנשים וגברים צריכה לאייש גם נשים. וכך גם תגיע החברה לתוצאות משופרות.בעולם כבר התחילו להפנים את החשיבות בשוויון במוקדי קבלת החלטות.

 

דירקטוריון מגוון מחייב מאגר כישרונות רחב, הטרוגניות בחשיבה הקבוצתית התורמת לדיון פורה יותר, הבנת הצרכנים בשוק, בכללם ציבור הנשים והבטחת שוק עבודה ידידותי למשפחה. גישה נשית תורמת לראיה אחרת, רעננה. תרבות ארגונית של קידום נשים ושילובם בתחומי עיסוק "גבריים" מתגמלים תסייע בכך.

 

אבל איך מגיעים לייצוג נשים שוויוני יותר? המסקנה היא שרק חקיקה תביא לשינוי ולקידום מהלכים נוספים בהם יואץ קידום שוק העבודה, כולל המגמה לשכר שווה לאותם כישורים ויצירת מנוע צמיחה במדינה. לחקיקה תהייה השפעה מרחיקה לכת, שתוביל למהלכים נוספים וגם תשפר את דירוג ישראל בעולם.

 

גם באירופה המלצות וחקיקות שלובים יד ביד. אם עד שנת 2012, לא יחול שינוי משמעותי בייצוג נשים במדינות האיחוד האירופי - יינקטו הליכי חקיקה מחייבים, לרבות קביעת מכסות חובה לנשים בדירקטוריונים: 30% נשים עד 2015, 40% נשים עד 2020 (מתוך נתונים שאספה ד"ר לאה פסרמן). 

 

ובישראל - השילוב של מדד שוויון מגדרי שיראה את הכיוון הנכון ומהווה מעין המלצה, בצד חקיקה שתחייב חברות וארגונים לשפר את הייצוג הנשי – טומנים בחובם הבטחה לעתיד טוב ושוויוני יותר.

תגיות