מאת: אנטוניה ימין

מכירות את זה שכל בוקר אתן נשקלות מול הראי? מוותרות על העוגה במשרד כי אתן בספירת קלוריות? ומיד אחרי העבודה רצות לחדר כושר? כדאי שתדעו כי נשים החוששות למשקלן באופן קבוע עלולות לפגוע בקריירה שלהן - ושיש דרך לצמצם את החששות.

 

עוד ב-Onlife:

 

סקר חדש של DOVE שבדק 445 נשים שפורסם לאחרונה מצא ש-15% מהנשים הרגישו שחוסר הביטחון ודימוי הגוף הנמוך שהן סובלות ממנו מנע מהן להתקדם במקום העבודה, כאשר אחת מתוך חמש נשים (20%) אף הסבירה כי עודפי שומן משפיעים על חיי היומיום שלה. מתוך אלו שענו שהקריירה שלהן נפגעת בשל בעיות עם משקלן – קרוב למחצית אמרו שהן לא מרגישות מתאימות למקום העבודה שלהן כתוצאה מכך.

 

מהממצאים עולה שאחוז גבוה של נשים עסוקות באיך נשים אחרות או גברים אחרים מסתכלים עליהן  עד כדי כך שהדבר משפיע לא רק על חיי היומיום שלהן אלא גם על הקריירה שלהן.

 

מוטי כהן, פסיכולוג תעסוקתי ומומחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, לא מופתע מהממצאים. "התעסקות יתר במשקל גוף היא צורה אחת של ביטוי עצמי נמוך וכמובן שקיים קשר בין אותו דימוי עצמי לבין אי מימוש מבחינה תעסוקתית".

               

"אותה אישה תהיה עסוקה במה חושבים עליה, תגיד לעצמה 'בטח אומרים שאני נראית לא טוב', ש'אני לא ייצוגית מספיק כדי לעבוד בחברה'. אישה כזו תהיה בטוחה שיש בה איזשהו פגם והדבר ייצור רגשי נחיתות במישור החברתי. תוצר נלווה לאותן תחושות הוא שהתפקוד או המימוש העצמי בתחום התעסוקתי עלול להיפגם".

 

לא הכל בראש של אותן נשים. בין אם מדובר בנבואה שמגשימה את עצמה ובין אם במכשול אובייקטיבי המציאות המרה היא  שנשים רזות מרוויחות במהלך הקריירה שלהן יותר מנשים במשקל ממוצע. מנגד הוכח כי דווקא גברים מלאים יותר מצליחים לנפח את חשבון הבנק שלהם.

דוגמה לכך ניתן למצוא אצל ד', שעבדה כעורכת דין באחד המשרדים הגדולים. "הייתי מגיעה למשרד היה לי קשה להתרכז בעבודה שלי או בלגרום ללקוחות שלי לנצח. הייתי עסוקה בכמה רע אני נראית לעומת הבנות האחרות... זה שהיה לנו רוב גברי במשרד כמובן שלא עזר".  לבסוף היא אבדה את משרתה.

מיכה וייס, פסיכולוג ראשי במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר, מסביר ש"החברה המערבית, שהיא מקדש הרזון והאסתטיקה, מקשה מאוד על נשים שהן אינן חלק מקטגוריית היופי הרווחת". לפי וייס "שומן בדרך כלל מקושר מידית לחוסר שליטה ולחוסר אטרקטיביות".

 

עוד מוסיף וייס ש"השמנה מייצגת כביכול את תחושת הערך העצמי הנמוך של האישה כלפי עצמה. חשיבה זו תשפיע על האישה בכל מקום, גם כאשר היא הולכת לריאיון עבודה שהרי היא בעצמה לא תראה בעצמה כמתאימה לתפקיד".

 

מה אפשר לעשות?

להקפיד על אסתטיות. לדברי  וייס "טיפוח ולבוש המחמיא למידת הגוף מבטאים בדרך כלל תחושת קבלה עצמית וגם אלה יעזרו להקרין חיוביות למי שנמצא ממול".

 

רד לשורש הבעיה. עוד הוא מציע "לקיים שיח עם עצמי על מנת להבין שחלק מהחשיבות שהיא שהאישה מייחסת למשקל גופה בכלל קשורה לכך שהיא לא בטוחה בעצמה. שיח כזה לפעמים מנטרל את האמונה השלילית על עצמנו ואת התחושה שאם היינו שוקלים אחרת הדברים היו נראים אחרת".  

 

לפנות למומחים. כהן, מצדו טוען כי כאשר שיח עצמי מעין זה איננו עוזר ניתן לגשת לטיפול. "בטיפול בודקים את האמונות והתמות שמעלה אדם כלפי עצמו. בצורה הדרגתית המטרה היא לגרום לאותו אדם לקבל את עצמו תוך כדי הקטנת עיסוקו במראה החיצוני והדגשת הדברים הפוזיטיביים שיש לו... כמו כן בטיפול אף נותנים דוגמאות של אנשים שלא נראים טוב אבל בכל זאת מצליחים.

 

בסופו של דבר המטרה היא להביא את האדם להתעסק יותר ביכולות, בכישורים ובפוטנציאל הלא ממומש שלו. לפי כהן "שינוי כזה מאפשר לאדם להתחיל לממש את עצמו בשני המישורים, הן החברתי והן התעסוקתי".

 

טיפול פנימי וחיצוני. ד', אכן הלכה לטיפול פסיכולוגי שסייע לה מאוד, אך היא מצאה פיתרון משלים: "החלטתי שאני מרזה והלכתי לשומרי משקל. עברתי ממש שינוי, גם פנימי וגם חיצוני. חוויית ההצלחה הזו תרמה מאוד לתחושת המסוגלות העצמית שלי, הרגשתי שאני יפה יותר ושהסביבה נותנת לי כוח... היום אני בעיצומו של הקמת עסק משלי".

תגיות