אנו בעיצומו של החופש הגדול, הילדים נמצאים מחוץ למסגרת בית הספר תקופה ארוכה. במשפחות פרודות, לעיתים  די קרובות, נוצרת בעיה של הסדרי הראיה.

 

כאשר הורים נפרדים יש לדאוג להסדרים שבהם יפגשו הילדים עם שני הוריהם. ההסדר הזה נקרא "הסכם משמורת והסדרי ראיה". בהסכם זה, נקבעים המועדים בו ישהו הילדים עם מי מהוריהם.

 

עוד בonlife

 

הסכם זה חייב לעבור דרך בית המשפט אשר יאשר אותו וייתן לו תוקף של פסק דין. זה נכון גם לגבי משפחות בהן ההורים מעולם לא היו נשואים, וזה נכון כשזוג מתגרש.  החוק (חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) דאג שבית המשפט יהיה מעורב שכן בית המשפט הוא זה ה"אמון" על טובת הילד – משמע הוא אמור לשמור על טובתו של הקטין עצמו.

 

חצי-חצי?

יש כל מיני הסדרים כאלה – הסדרים של משמורת אצל אחד ההורים וגם הסדרים של משמורת משותפת. במקרים הקלסיים – תינתן המשמורת להורה אחד וההורה השני יזכה בהסדרי ראיה. בדרך כלל ברוב המקרים יהיו הסדרי הראיה להורה שאינו משמורן- פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני. החגים וחופשות מבית הספר יחולקו חצי חצי.

 

צריך להדגיש שהרבה מאד הורים שמתגרשים ועסוקים בתהליך הגירושים  עצמו כל כך שמחים "לגמור עם זה"  - עד שהם שלא שמים לב לבעיות פרקטיות שעלולות להתעורר בעניין הסדרי הראיה בחופשים ובעיקר בחופש הגדול.

אז לא נעבוד חודש שלם?

הבעיות הפרקטיות מתעוררות בדרך כלל בתקופות החופש הגדול. כיוון שיוצא שחודש שלם נמצא הקטין אצל ההורה שאינו משמורן.

 

  • ההורה שאינו משמורן עובד במשרה מסודרת ולא יכול לקחת את הילדים לחודש שלם ולהיות איתם, שכן פרנסתו עלולה להיות בסכנה (מהפרנסה הזו הוא משלם את המזונות).

 

  • כאשר הילדים קטנים מאד, חודש שלם פרידה מההורה המשמורן יכול להיות טראומטי מאד עבורם ואולי אף ליצור אצלם נזקים שאינם הפיכים.

 

  • קיימת גם הבעיה של הוצאת הילדים מהארץ  על ידי אחד ההורים.

 

הפתרונות:

  • כדאי לכתוב בהסכם הגירושין שבחופשים מבית הספר יבלו הילדים מחצית מכל חופש אצל כל אחד מההורים;אבל לעשות הסדר מיוחד לחופש הגדול ולהבהיר שבחופש הגדול, כשהקטין נמצא אצל ההורה הלא משמורן תקופה ארוכה, יתהפכו הסדרי הראיה באופן שההורה השני יוכל לקבל את הילד בימים ובשעות שההורה הלא משמורן רואה אותו במשך השנה.

 

             כלומר – במצב בו הילד עובר לגור לחודש שלם עם ההורה הלא משמורן, ההורה המשמורן יראה אותו פעמים בשבוע וכל סוף שבוע שני וכו'.

 

  • אפשרות אחרת היא שיהיה כתוב בהסכם שבחופש הגדול הילד ישהה רק שבוע או שבועיים אצל ההורה הלא משמורן, יחזור להורה המשמורן וחוזר חלילה, למשך כל תקופת החופש הגדול.

 

  • לדאוג בהסכם לאמצעים אחרים של שמירה על קשר עם ההורה האחר בזמן שהילד אצל ההורה הלא משמורן, שיחות טלפון, למשל.

 

  • לגבי יציאה מן הארץ – במקרים בהם קיים חשש כי הורה אחד לא יחזיר את הילד מחופשה בחו"ל, ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ ולקבוע פרוצדורה להסרתו של הצו כנגד ערבויות והכל בפיקוח בית משפט.

 

  • והכי חשוב, הורים יקרים, תחשבו בבקשה על טובתו של הילד שלכם, חשוב לו לראות את שני הוריו בתדירות גבוהה ולשמור על קשר קבוע עם שני הוריו, גם אם אתם חושבים שההורה השני הוא או היא אדם איום ונורא – אתם ההורים היחידים שיש לו!

היית רוצה לסיים בדברי השופט חשין מבית המשפט העליון. שלפני כ-50 שנה, אמר את הדברים הקולעים הבאים: "טובת הילד כוללת גם חינוך טוב, הכשרת הלב לנימוסים נאים, לדרך ארץ בפני אנשים קרובים ורחוקים, ובייחוד לכיבוד אם ואב.

 

ההורים צריכים להיתפס כמודל בעיני הילד ויהיו אשר יהיו היחסים ההדדיים בינם לבין עצמם. כן ההכרח לנטוע בלב הילד רגשי אהבה והערצה לאב ולאם לא רק משום שמגיע להם הדבר בזכות היותם הורים, כי אם גם, ואולי בייחוד, משום שטיפוח רגשות אלה מרגיל את הילד לאחר זמן לקשור קשרי ידידות עם זרים ועם החברה כולה.

 

הקשר הראשוני נוצר עם האנשים הקרובים ביותר לילד ומתפשט על האחרים. נטיעת רגשי שנאה בלב הילד לאב או לאם פירושה השרשת איבה לאדם מן החברה. פעולה כזו מזיקה לילד ולכל תהליכי התפתחותו הרוחנית, ועשויה להתנקם ברבות הימים בסביבתו הקרובה והרחוקה כאחד.

 

אין באמור בטור להוות משום יעוץ משפטי

תגיות