השבוע השארתי את הילדים לאישי היקר, ועליתי לכנסת להשתתף בכנס של "מתפקדות- הלובי לשוויון בין המינים", שעסק בנושא החקיקה המגדרית בישראל. זאת, כחלק ממטרה  ליצור קבוצות לחץ של מתפקדות בתוך מפלגות בנושא המגדרי. פרט ליו"ר האופוזיציה, ח"כ ציפי לבני, עלו לדבר שורת חברי כנסת מטעם קדימה - כולם התהדרו בנוצות פמיניסטיות והתגאו בחקיקה המגדרית שלהם.

 

עוד ב-Onlife:

 

היה נעים לשבת שם ולשמוע אותם מדברים "מגדרית"- על חוקים שיקלו על נשים להיכנס לעולם העבודה (הוצאה מוכרת על מטפלות, מעונות, חינוך חינם לגיל הרך), חוקי ביטוח לאומי ופנסיה שמפלים זכויות של נשים גרושות, של אלמנות צה"ל, של נשים חד- הוריות. מדברים על זנות, ואלימות כלפי נשים, על הטרדות מיניות.  אבל מדוע בכלל צריך עדיין לדבר על חקיקה מגדרית בישראל בשנת 2011?

 

עדיין מופלות

ב - אנו משתכרות בשליש פחות מגברים. אנו חשופות ליותר אלימות, הטרדות, וסחר בגופנו. אנו מופלות בחוקי ביטוח לאומי ופנסיה. במקביל, אין אנו זוכות לייצוג הולם במוקדי קבלת החלטות. בועדת השרים לענייני חקיקה יושבים גברים בלבד. כך גם בקבינט. גם בוועדה הטרייה שהוקמה לבחינת המדיניות החברתית לא תשב אישה אחת לרפואה.

הדעה הרווחת היא כי אישה שאפתנית יכולה להגיע בימינו לכל מקום שרק תרצה. יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, אמרה בכנס כי מעולם לא נתקלה בתקרת הזכוכית שכולם מדברים עליה – היא פשוט סימנה מטרה והגיעה אליה. העובדות מספרות סיפור שונה.

 

בכנסת הנוכחית, זו בעלת ייצוג הנשים הגבוה ביותר אי פעם, כ-20% נשים בלבד. מבין כ-255 רשויות מקומיות בישראל, עומדות נשים בראש 5 רשויות בלבד. מספר חברות המועצה עומד על 12%. מספרים אלה אינם נובעים מחוסר רצון או מוטיבציה, ו-ודאי לא חוסר יכולת.

 

גברים מקושרים - נשים מודרות

החסמים החברתיים אשר מקשים על הנשים להיכנס למשחק הפוליטי עדיין עומדים בעינם - אין לנו את הקשרים והמעמד שמרוויחים הגברים בשירות הצבאי. אנחנו לא חוזרות ומתחזקות קשרים במילואים. אנחנו עדיין נושאות בעול העיקרי של תחזוקת הבית וגידול ילדים – עובדות פחות, צוברות פחות הון עצמאי, פחות פנסיה, תלויות יותר בחסות הכלכלית של הבעל. וכמובן, אנחנו עדיין מקבלות איתותים שמרחב הפוליטי הוא מרחב גברי.

 

בזכות הפמיניזם יצאנו מהבית - מהמרחב הפרטי למרחב הציבורי. בזכות הפמיניזם אני יכולה היום לשבת ולכתוב לכן . לולא הפמיניזם לא הייתי יודעת קרוא וכתוב, לא היה בבעלותי מחשב, לא הייתי יכולה להשתתף בפעילות פוליטית, אפילו לא הייתה לי זכות הצבעה.

 

הקריאה לשוויון בין המינים אינה קוראת להשוות את הגברת עצמה לגבר, אלא להשוות את תנאי הפתיחה שלהן, את ההזדמנות הניתנת להן לבחור, ואת היכולת לממש את הפוטנציאל הגלום בהן. עברנו כברת דרך מכובדת, אבל הדרך עוד ארוכה.

 

היום בו לא יהיה צריך חקיקה מגדרית

לפני חצי שנה, התמודדתי ונבחרתי, יחד עם פרופ' אלון טל, לראשות משותפת של מפלגת התנועה הירוקה. מודל הראשות המשותפת, גבר ואישה, אומץ בחום ממפלגות ירוקות אירופאיות. הוא נועד לקדם נשים ולעודד אותן לקחת חלק בפעילות הפוליטית.

 

בדומה למודלים אחרים שתוכננו על-מנת לדאוג לייצוג הולם ברשימות המפלגתיות, גם מודל זה מטרתו להיהפך למיותר. מתי? ברגע שבאמת יהיה ייצוג הולם לנשים - בממשלה, בכנסת, ברשויות המקומיות, בוועדות - אז נוכל לוותר על כל המודלים והחוקים.

 

 *המאמר נכתב בלשון נקבה אבל הוא כמובן מיועד לשני המינים.

תגיות